ת"פ 243/95

תקציר

פסק הדין עוסק במספר כתבי אישום נגד בעלי מעדניות באשקלון, שהואשמו במכירת בשר חזיר בניגוד לחוק הרשויות המקומיות (הרשאה מיוחדת), התשט"ז-1956, וחוק העזר לאשקלון בנושא חזירים וחזירים. הנתבעים טענו כי חוק העזר פוגע בחופש העיסוק שלהם ובחירותם של תושבי אשקלון, מעבר למידה הנדרשת, ולכן יש לבטלו. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיהם וקבע כי חוק העזר הוא חוקתי. היא התפרשה כבעלת היבט לאומי ודתי כאחד, המסמלת את ייחודו של העם היהודי, ובכך עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. השופט קבע כי האיסור המוחלט על מכירת בשר חזיר בעיר הוא סביר ומידתי לתכלית החקיקה, במיוחד נוכח תחולתו הטריטוריאלית של חוק העזר, ואינו פוגע בחופש העיסוק של הנתבעים או בחירות התושבים. בנוסף, הרשיע השופט את הנאשמים, וקבע כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הבשר שנתפס אכן היה בשר חזיר. הנאשמים נקנסו כל אחד ב-2,000 שקל וחתמו על התחייבות כספית בסך 3,000 שקל להימנע מביצוע עבירות דומות. השופט הדגיש את הצורך באחידות בגזר הדין, למרות שלחלק מהנאשמים הרשעות קודמות, ובחר שלא להחמיר יתר על המידה, בהתחשב בכך שמדובר בעולים חדשים מברית המועצות לשעבר.