ע"פ 126/22

תקציר

במקרה דנן, בית המשפט לערעורים קיבל ערעור בחלקו, ובסופו של דבר החליט להחמיר את עונש המאסר של המשיב. בית המשפט בדרך כלל אינו מתערב בעונשים אלא אם כן ניכרת טעות משמעותית או שהעונש חורג באופן בוטה ממדיניות הענישה הסטנדרטית. המשיב עסק בגידול סמים נרחב, ואף גנב חשמל לצורך הפעלתו. עונש המאסר המקורי של 9 חודשים, בשילוב עבודות שירות, הוגדר כמקל במיוחד לאור חומרת העבירות, שכללו ייצור כמות גדולה של סמים ותכנון משמעותי לאורך תקופה ארוכה. על אף שהמשיב הראה התקדמות מסוימת לקראת השיקום, לא היו די ראיות המצדיקות חריגה מאמצעי הענישה המתאימים. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעה קפדנית במקרים הקשורים לסמים, והדגיש כי שיקולי שיקום לבדם אינם מספיקים כדי להפחית את הענישה במקרים חמורים כאלה. בעקבות זאת הוחמר העונש ל-18 חודשים. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה לשנות את העיצום הכספי שהוטל, אשר תאם את מדיניות הענישה בעבירות דומות. ההחלטה מחייבת את המשיב להתייצב בשירות בתי הסוהר לריצוי עונשו המתוקן במועד נקוב, בהתחשב בשיקולים לוגיסטיים מול השירות.