ע"ע 1006/02

תקציר

בתיק הערעור, בראשות השופטת עפרה ורבנר, מדובר בעובדת, הגב' תהילה לסמן (גרוס), שעבדה בשני מוסדות, הטכניון והטכניון, בסך הכל 21 שנים. הגב' לסמן עתרה לבית הדין למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי תנאי העסקתה ופרישתה כפופים להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בשנת 1979. היא גם ביקשה הצהרה כי הפכה לעובדת קבועה לא יאוחר מיום 31 ביולי 1988, וכי פיטוריה לאחר מכן בטלים. בית הדין האזורי דחה את טענותיה. גב' לסמן עבדה לסירוגין בשני המוסדות בשנים 1977-1988 בתפקידים שונים בעת השלמת הדוקטורט, ולאחר מכן כפוסט-דוקטורנטית. בתקופה זו היא לא הייתה זכאית לקביעות. בשנים 1988–1996 עבדה כעמיתת מחקר, תפקיד שלא העניק לה קביעות אקדמית. למרות שהמשיכה לעבוד כעמיתת מחקר לאחר משך הזמן המקסימלי, הדבר היה מחוץ לכללים המחלקתיים הרגילים ולא העניק לה קביעות. בין השנים 1996-1998 עבדה גב' לסמן כרכזת מדעית, תפקיד ניהולי, בתקופת מבחן, אשר הוארכה מעבר לתניות ההסכם הקיבוצי. בסופו של דבר היא פוטרה בשל ביקורת על כישוריה הניהוליים. בית הדין קבע כי היא אינה זכאית לקביעות אקדמית וכי פיטוריה מהתפקיד הניהולי מוצדקים. עם זאת, בית המשפט מצא פגם פרוצדורלי בהארכת תקופת המבחן שלה ובכך פסק לטובתה, ופסק לה פיצוי השווה למשכורת של חודש אחד. השופטים הדגישו כי למוסדות אקדמיים אוטונומיה בענייני קידום אקדמי, והתערבות בית המשפט מוגבלת למקרים של אי תקינות. נשיא המדינה סטיב אדלר וסגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין דחו את הערעור בעניין קביעות אקדמית ופסקו לגב' לסמן שכר חודש נוסף בגין הפגם הפרוצדורלי. השופט עמירם רבינוביץ ונציגי הציבור שלום חבשוש וראובן מרחב הסכימו עם פסק הדין.