רע"א 3143/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על מבנה תעשייה מושכר בברקן. בין המחכיר (המבקש) לבין החוכר (המשיב) היו חילוקי דעות בנוגע לפינוי הנכס ולאפשרות של החוכר לרכוש אותו. העניין הועבר לבורר שפסק לטובת החוכרים והעניק להם אופציה לרכוש את הבניין תמורת כ-1.8 מיליון שקל בתוך חצי שנה. השוכר לא עמד בלוח הזמנים והמשכיר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כדי להתנגד להארכות נוספות. בית המשפט המחוזי נעתר שוב ושוב לבקשות החוכר להארכה למרות התנגדות המשכיר. המשכיר פנה לבג"ץ בבקשה לערער על החלטות בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון, לאחר ששקל את הטענות, החליט לקבל את הערעור ולהפוך את החלטות בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי לבית המשפט המחוזי לא הייתה הצדקה להאריך שוב ושוב את המועד ללא הסכמת המשכיר. יתר על כן, לא היה זה ראוי שבית המשפט המחוזי יכריע בבקשות ביניים הנוגעות לחילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לביצוע פסק הבורר, מה גם שבית המשפט כבר סיים את מלאכתו באישור פסק הבוררות. תוצאת פסק דינו של בית המשפט העליון הייתה לבטל את החלטות בית המשפט המחוזי ולהחזיר את הצדדים למצב בו היו ערב החלטות אלה. הכסף ששולם על ידי המשיב יוחזר בערכו הנקוב.