רע"פ 1559/23

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר אישר הרשעה וגזר דין מבית משפט השלום בבאר שבע. המבקש הורשע בנהיגה בשכרות, כאשר ריכוז האלכוהול בנשימתו חרג מהמותר בחוק. בית משפט השלום ביסס את הרשעתו על עדות משטרתית מהימנה הנתמכת בצילומי מצלמות גוף ובהודאתו של המבקש בזירה. הגנתו של המבקש, בטענה לחוסר הבנה בשל מחסומי שפה, נדחתה מאחר שהראיות הצביעו על כך שהוא מתקשר ביעילות בעברית עם קצינים. בערעורו לבית המשפט המחוזי הועלו סוגיות הנוגעות לחומר הראיות וטענו לליקויי חקירה, בטענה כי אדם נוסף נהג ברכב וכי הוא זקוק למתורגמן. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא טעם בטענות אלה, אישר את פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר וציין כי המבקש הבין את האישומים והודה תחילה בנהיגה. גם ערעורו של המבקש על משך ריצוי עונשו נדחה, שכן הוא מצא לנכון בהתחשב בחומרת העבירה ובהתאם למדיניות הענישה הקיימת. הבקשה הסופית לערעור נוסף נדחתה, שכן היא לא עמדה בתנאי הסף לתיקים המצדיקים ערעורים מדרג ג', השמורים לטיפול בשאלות משפטיות רחבות או למניעת עיוותי דין מהותיים. גזר הדין הדגיש את חומרת הנהיגה בשכרות ואת הצורך בצעדי ענישה מחמירים כדי להגביר את ביטחון הציבור, ובסופו של דבר לשמור על ההרשעה וגזר הדין המקוריים.