מ"ח 2478/99

תקציר

בית המשפט העליון דחה את בקשתם למשפט חוזר של חמישה מועמדים שהורשעו ברצח דפנה כרמון. המבקשים טענו למשפט חוזר על סמך שתי הוראות לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. ראשית, הם טענו כי יש בידיהם ראיות חדשות, בהתייחסם לפרסומים בעיתונות לפיהם למשטרה היה ידע מוקדם על מעורבותם של החשודים ברצח, דבר שסתר את ממצאי בית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי הדו"חות אינם חד-משמעיים ואינם מספיקים כדי לשנות את תוצאות המשפט. שנית, המבקשים טענו כי ייצוגם על ידי עורכי הדין במהלך המשפט המקורי לא היה מספק, אך בית המשפט לא מצא כל ראיה למצג שווא. בנוסף, טענו המבקשים לחפותם, אך בית המשפט סבר כי טענות אלה אינן משכנעות, במיוחד נוכח ההסתמכות על הודאות המבקשים במהלך המשפט. הנסיבות החריגות של המקרה, לרבות איחור בגילוי הגופה והיעדר ראיות פיזיות, הביאו את בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבחינת ההודאות. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין חשש ממשי לעיוות דין וכי עקרונות היציבות והסופיות גוברים על השיקולים למשפט חוזר. הבקשה נדחתה, ודחיית הבקשה למשפט חוזר נדחתה.