בד"א 28/12

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור כפול על תיק משמעתי נגד עו"ד בשם רון נעים. הוא הורשע בתיק פלילי בגניבת כספי לקוחות בהיקף של למעלה מ-1.8 מיליון שקל ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 20 אלף שקל ופיצוי כספי של 50 אלף שקל למתלונן. בנוסף, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין הטיל על נעים השעיה ל-10 שנים. הן ועדת האתיקה המחוזית והן נעים עצמו ערערו על פסק דין זה, כאשר הראשון טען להרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין והאחרון טען להקלה בעונש בשל נסיבות אישיות. בית הדין לערעורים, אף שהכיר בחומרת העבירה של נעים ובהיעדר עבר משמעתי נקי, התחשב גם בנסיבותיו האישיות, לרבות מחלה וקשיים עסקיים ומשפחתיים. בית המשפט הכיר בפער בפסיקות העונשין בעבירות דומות וסקר מספר מקרים קודמים, עם עונשים שנעו בין הרחקה לצמיתות להשעיה. בית המשפט הדגיש את חוסר רצונו להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא והחליט שלא לשנות את העונש שהוטל, מתוך סבר כי מדובר בתגובה מידתית לעבירה. לפיכך נדחו הערעורים הן של ועדת האתיקה המחוזית והן של נעים, וגזר דינו של בית משפט קמא התקבל. החלטה זו התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק ולקחה בחשבון הן את הגורמים המקלים והן את הגורמים המחמירים בעניינו של נעים.