עת"מ 16250-03-20

תקציר

העותרת ביקשה לקבל חלקת קרקע ספציפית, מגרש 208, בעקבות החלטת ועדת התנגדויות בעניין תכנית בנייה מחוזית. עם זאת, החליטה ועדת ההתנגדויות כי חלקת התמורה הצמודה תוקצה לכל הבעלים הרשומים של שתי חלקות מסוימות, ובהן העותר ושני אחיו. ההחלטה נשלחה לעותר במאי 2017, והתכנית נכנסה לתוקף באוגוסט 2018, אך העותר לא ערער על ההחלטה. העותר ניסה לטעון כי נפלה טעות סופר בהחלטה, אך בית המשפט מצא כי לא הייתה טעות כזו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לעותרת אין זכות קנויה במגרש 208 וכי לא ניתן לשנות את התכנית, לאחר שתאושר, על פי בקשות העותר. בנוסף, ציין בית המשפט כי יש לדחות את העתירה גם בשל השיהוי המשמעותי בהגשה, שכן היא נשלחה כמעט שלוש שנים לאחר שההחלטה נשלחה לעותרת. השופט החליט כי העתירה חסרת שחר והיא גם אשמה בשיהוי. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיב ושני אחיו, בסך 10,000 ₪.