ע"פ 1510/04

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, שקבע כי יש להרוס מבנה וסככה בבעלות המערערת לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה. צו ההריסה הראשוני התבקש על ידי המשיב, שטען כי המבנים מנעו הרחבת כביש מרכזי באור עקיבא ונבנו ללא היתר. המערער טען כי היה מקום להגיש את בקשת המשיב לפי סעיף 214(4) וכי אינטרסים ציבוריים חשובים אינם מצדיקים את ההריסה. עם זאת, בית המשפט מצא כי בקשת המשיב לפי סעיף 212 ראויה, שכן הודאת המערער בהקמת המבנה ללא היתר נפלה בנסיבות המפורטות בסעיף זה. כמו כן, אישר בית המשפט את קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה קיים אינטרס ציבורי מובהק בהריסת המבנים, שכן הם מפריעים להרחבת עורק תחבורה ראשי ולהקמת מדרכה. השופט דחה גם את טענות המערער בדבר קיומם של היתרי בנייה, השיקולים האסתטיים שעמדו מאחורי בקשת ההריסה, השיהוי הממושך ביישום התכנית להרחבת הכביש והיעדר פתרונות חלופיים. פסק הדין הדגיש את החשיבות הציבורית של מעבר בטוח להולכי רגל וחניות לצד כבישים עירוניים. בית המשפט הגיע למסקנה כי השיקולים האישיים שהעלה המערער אינם גוברים על האינטרס הציבורי במקרה זה ודחה את הערעור, תוך שהוא מקבל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר להרוס את המבנים.