ת"א 11898-07-20

תקציר

התובעת, חברת לנדקו ישראל פיתוח וניהול בע"מ (לנדקו), יזמה פרויקט לפיתוח חלקת קרקע ביהוד. הפיתוח דרש עבודות תשתית משמעותיות ולנדקו חתמה על הסכם פיתוח עם עיריית יהוד בשנת 2000. על פי ההסכם, לנדקו תממן ותבצע את עבודות התשתית ובתמורה תפטור העירייה את לנדקו ויזמים אחרים באזור מתשלום היטלי פיתוח. העירייה גם תקצה את הקרקע לנדקו לפיתוח. היחסים בין הצדדים התדרדרו עם הזמן, כאשר כל צד מאשים את השני באי מילוי התחייבויותיו על פי הסכם הפיתוח. בסופו של דבר ביטלה העירייה את ההסכם, ולנדקו ערערה על הביטול בבית המשפט. בית המשפט פסק לטובתה של לנדקו וקבע כי העירייה פעלה שלא כדין ובחוסר תום לב. לנדקו הגישה אז את התביעה הנוכחית, וביקשה סעד כספי מהעירייה עקב ביטול הסכם הפיתוח. לנדקו טענה כי נגרמו לה הוצאות משמעותיות בתכנון וניהול הפרויקט וביקשה החזר בגין עלויות אלה, לרבות תשלומים ליועצי צד ג', משכורות עובדים והוצאות תקורה. לנדקו טענה גם לאובדן רווחים וביקשה שכר הולם המשקף "חוזה תכנון וניהול". בית המשפט בחן את הנסיבות שהובילו לביטול הסכם הפיתוח ומצא כי העירייה פעלה בחוסר תום לב. נחשף כי העירייה ביקשה לבטל את ההסכם מטעמים כספיים ויצרה מצגים כי בכוונתה לקיים את ההסכם ובמקביל לנסות לבטלו. בית המשפט שקל גם את הקריטריונים למתן סעד לפי סעיף 31 לחוק החוזים, המאפשר לבית המשפט להורות על השבה או לפטור צד מחובת השבה במקרים של חוזים בלתי חוקיים. בית המשפט קבע כי לנדקו זכאית להשבה בגין ההוצאות שהוציאה תוך הסתמכות בתום לב על הסכם הפיתוח. אלה כללו 1,259,682 שקל עבור תשלומים ליועצים וצדדים שלישיים, ו-660,350 שקל עבור עלויות עובדים והוצאות תקורה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיה של לנדקו לאובדן רווחים ושכר ראוי על פי חוזה תכנון וניהול וירטואלי, שכן אלה עולים כדי אכיפת חוזה בלתי חוקי. בית המשפט קבע כי סכום ההשבה הוא 1,920,032 ₪ והורה לעירייה לשלם סכום זה לנדקו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הסכום היה אמור להיות מחושב על בסיס מדד התשומות לעבודות סלילה ופיתוח, כאשר ההצמדה תחל מאוקטובר 2010. כמו כן חויבה העירייה לשלם ללנדקו הוצאות משפט, הוצאות זימון עדים מסוימות ושכר טרחת עורך דין בסך 350 אלף שקל. באשר לתביעת העירייה לקיזוז, דחה בית המשפט טענה זו בשל חוסר ספציפיות והיעדר תום לב מצד העירייה. בית המשפט התייחס גם לטענתה של לנדקו כי העירייה הרחיבה את הגנתה שלא כדין והורה על דחיית טענות מסוימות שהועלו לראשונה בסיכומים. בסופו של דבר, בית המשפט קיבל חלקית את תביעתה של לנדקו והורה לעירייה לשלם את הסכומים הנקובים בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.