ס"ע 25737-07-20

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לגמול שעות נוספות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה. הוא טען כי שכרו החודשי, בסך 8,500 שקל, אינו כולל גמול שעות נוספות וכי בתלושי השכר שלו לא צוינו שעות עבודתו. הוא גם ביקש החזר של ניכויי שכר שבוצעו לאחר תאונה ועבור דוחות חניה. בתוך כך, טענה המעסיקה הנתבעת כי שכרה של התובעת עמד על 7,000 ₪, בתוספת 1,500 ₪ עבור שעות נוספות, וכי הניכויים היו כדין. בית הדין מצא כי חוזה העבודה ותלושי השכר תומכים בטענת הנתבעת כי שכרה של התובעת הוסכם על 7,000 ₪ בתוספת שעות נוספות גלובליות בסך 1,500 ₪. כן נקבעה הסכמתו של התובע להסדר זה, שכן הוא היה מודע לאופן התשלום, לאחר שבדק את תלושי השכר שלו מדי חודש ודן בהם עם הממונים עליו. באשר לפיקוח על שעות העבודה, בית הדין הטיל על הנתבעת את האחריות לוודא שהתובע חותם את כרטיס הנוכחות שלו בכניסה וביציאה. עם זאת, טענות התובע כי לא החתים את כרטיסו ביציאה עקב סגירת המחסן לא הוכחו. מתצהירו של התובע ומדוחות הנוכחות עולה כי נהג להחתים את כרטיסו ביציאה. עוד ציין בית המשפט כי לא ניתן לצפות מהנתבעת לפקח על שעות עבודתו של התובע מחוץ לחצרים. טענותיו של התובע בדבר עבודה בשעות ארוכות בגינן לא תוגמל הופרכו על ידי הנתבעת, אשר הצליבה את כרטיסי הטכוגרף שהגישה התובעת עם סידורי העבודה. גרסת הנתבע לאירועים, שלא הוסתרה, הצביעה על הפסקות ארוכות שבמהלכן יכול היה התובע לעשות כרצונו. בית המשפט קבע כי תשלום השעות הנוספות היה סביר ותואם את החוק. עוד נמצא כי הנתבעת מילאה את חובתה להראות כי התשלום החודשי ששולם לתובע מכסה את רכיב השעות הנוספות. עוד קבע בית המשפט כי "בונוס השטח" ו"הבונוס נטו" אינם חלק משכרה הקובע של התובעת לפיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, שכן הם משתנים ותלויים בתנאים מסוימים. הנתבע הורשה לנכות סכום השווה לרבע משכרו של התובע בגין תאונה שגרם. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעת להשיב לתובע 5,000 ₪, שכן הניכוי בגין תיקון התאונה לא הוכח. עוד מצא בית המשפט כי הנתבעת ניכתה כדין דוחות חניה משכרו של התובע, שכן אלה אושרו בהתחייבות בכתב חתומה על ידי התובע. תביעת התובעת לפיצוי בגין תלושי שכר פסולים נדחתה, שכן היא הועלתה לראשונה בסיכומים ולא נתמכה בראיות. בתלושי השכר שהגישה התובעת אכן צוינו שעות העבודה. לבסוף, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ כפיצוי בגין הניכוי שלא כדין בגין התאונה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. התובע חויב לשלם לנתבע בתוך 30 יום את הוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪ בגין שיבוש ההליכים באמצעות טענות חדשות שהועלו בסיכומיו ובסיכומי תשובתו הארוכים. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים ותועבר אליהם בהמשך.