בש"פ 5558/09

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה במקרה בו הואשם המערער בשורה של עבירות, לרבות פריצה וכניסה, גניבה והחזקת נשק שלא כדין. בית משפט השלום הורה תחילה על שחרורו של המערער בתנאים מסוימים, שאפשרו לו להשתלב בתוכנית שיקום. עם זאת, המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטענה כי עברו הפלילי של המערער ומסוכנותו לציבור מצדיקים את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט המחוזי הסכים עם טענת המדינה ופסק לטובת הערעור, תוך שהוא מבטל את שחרורו של המערער ומורה על מעצרו. לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה התומכות בסעיפי האישום, וכן הוכרו עברו הפלילי העשיר של המערער ועברו ההתמכרות לסמים. המערער טען כי ניתן להפחית את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, קרי שיקום באשפוז. עם זאת, בית המשפט הסכים עם טענת המדינה כי מסוכנותו של המערער הייתה משמעותית, במיוחד בהתחשב בגניבת אקדח לא פתור, וכי ייתכן שהמניע של המערער לשיקום בשלב המעצר אינו אמיתי. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהכלל לפיו שיקום אינו צריך להוות חלופת מעצר בשלב ניהול המשפט. לפיכך, הערעור נדחה, והותר על מעצרו של המערער עד תום ההליכים. החלטה זו התקבלה לשם הגנה על שלום הציבור ובשל חוסר מוטיבציה של המערער לשיקום טרם ביצוע העבירה.