עמ"ת 49021-11-14

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים לאשר את הרחקתו של המערער מהר הבית עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לאישום תקיפה. החלטת הערכאה הנמוכה התבססה על ראיות לכאורה לכך שהמערער תקף אישה מוסלמית בהר הבית, וגרם לה לשבר בידה. בית המשפט המחוזי הסכים עם קיומן של ראיות אלה, ומצא כי די לבסס כי האישה נפלה ונפצעה בידה, וכי המערער הוא התוקף. בית המשפט דחה גם טענות הנוגעות לסכנה הנשקפת מנוכחותו של המערער בהר הבית, נוכח אופיו הרגיש והפוטנציאל להתפרעויות המוניות. יתר על כן, בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה להתעלם מהגשות מסוימות של המערער, לרבות תוצאות בדיקת פוליגרף והודאה חלקית, שכן היה צריך להציג אותן ברשות בית המשפט. ככלל, בית המשפט המחוזי לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט השלום ודחה את הערעור. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים והבטיח את המשך היעדרותו של המערער מהר הבית במהלך ההליך המשפטי.