רע"א 54171-10-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת הרשמת מורן יהב ברע"א 54171-10-25** החלטה זו עוסקת במספר בקשות שהוגשו על ידי המבקש, אילן קירשנבאום, בנוגע להליך ערעור (בר"ע) המנוהל נגד המשיבה, אביב ניהול ואחזקת מבנים (א.נ.ו.מ) בע"מ. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים שעמדו בבסיס ההחלטות ויבחן האם ניתן לזהות חידושים משפטיים בהתנהלות או בהנמקות. **1. דחיית בקשת הפסלות (סעיף 3 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** הרשמת דוחה את בקשת המבקש לפסול אותה מלדון בתיק. ההנמקה המרכזית נשענת על הפסיקה הקובעת כי "החלטות דיוניות אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות". הרשמת אף מצטטת פסיקה עדכנית (ע"א 6318/23, ע"א 7279/20, הש"א 21699-11-25) המדגישה כי חוסר שביעות רצון של צד להחלטה, אף אם ניתנה בהליך קודם, אינה מהווה עילה לפסלות, ואין לבעל דין את הזכות לבחור את המותב שידון בעניינו. * **הקשר להליך:** המבקש ביסס את בקשתו לפסלות על החלטות קודמות של הרשמת בהליך אחר (רע"א 626/24). בהליך הקודם, המבקש נדרש להפקיד ערובה אך לא עשה כן, דבר שהוביל לבסוף למחיקת ההליך. טענת המבקש, ככל הנראה, הייתה כי החלטות קודמות אלו מעידות על משוא פנים או עמדה נגדו, ולכן הרשמת אינה יכולה לדון בהליך הנוכחי. * **חידוש משפטי:** אין כאן חידוש משפטי משמעותי. מדובר ביישום סטנדרטי של הדין הקיים והפסיקה בנוגע לעילות פסלות שופט. העיקרון של אי-בחירת מותב על ידי בעל דין הינו עיקרון יסוד בדיני בתי המשפט. **2. קבלת בקשה לכתב בר"ע מתוקן (סעיף 4 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** הרשמת נעתרת לבקשת המבקש לתקן את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מציינת כי הבקשה מתקבלת "בנסיבות העניין", "מבלי שנעלמה מעיניי בקשת המשיבה 'לדחות את כל בקשות המערער על הסף', ובשים לב לנימוקי הבקשה". * **הקשר להליך:** המבקש ביקש לתקן את בקשת רשות הערעור שלו, ככל הנראה כדי לשפר את טיעוניו או להוסיף פרטים חסרים. * **חידוש משפטי:** גמישות דיונית. ההחלטה מציגה גישה פרגמטית, כאשר הרשמת מאפשרת תיקון של כתב טענות, למרות התנגדות המשיבה, מתוך ראייה של ניהול יעיל של ההליך ומתן הזדמנות הולמת למבקש להציג את עניינו. **3. דחיית בקשה להוספת עמודים לבקשת בר"ע (סעיף 5 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** הרשמת דוחה את בקשת המבקש להאריך את מספר העמודים המותר לבקשת רשות הערעור. ההנמקה מתבססת על תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הקובעות הגבלות על היקף כתבי טענות. הרשמת קובעת כי לא שוכנעה כי "המקרה דנן מצדיק סטייה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי... סטייה השמורה למקרים חריגים." * **הקשר להליך:** המבקש טען כי מורכבות ההליך, צורך בהצגת עובדות רבות שנשמטו, והיקף פסק הדין של בית המשפט קמא מצדיקים הארכה. * **חידוש משפטי:** הדגשת הכלל והחריג. ההחלטה מדגישה את מחויבותה של הרשמת לכללי התקנות, ומצמצמת את שיקול הדעת להאריך את היקף המסמכים רק למקרים חריגים ובולטים. זוהי דוגמה ליישום עיקרון היעילות והסדר בהליכים משפטיים, תוך שמירה על איזון עם זכות הטיעון. **4. דחיית בקשה להפחתת סכום ערובה (סעיפים 6-8 להחלטה):** * **עקרונות משפטיים:** * **מבחני הפסיקה להפחתת ערובה:** הרשמת מפרטת את המבחנים המקובלים להפחתת ערובה, הכוללים (בהתאם לתקנה 135(ב) לתקנות והפסיקה): היעדר יכולת כלכלית, סיכויי ההליך, וכן שיקולים נוספים כגון אומדן ההוצאות הצפויות. כן מודגש הצורך לשכנע כי לא ניתן לגייס את הערובה בסיוע הסביבה הקרובה (ע"א 1741/22). * **סכומי ערובה קבועים:** ההחלטה מזכירה כי התקנות קובעות סכומי ערובה קבועים מראש, ושיקול הדעת לשינוי שמור למקרים מתאימים. * **נטל ההוכחה:** על יוזם ההליך מוטל הנטל להוכיח את התקיימות התנאים להפחתת הערובה. * **הקשר להליך:** המבקש טען כי הוא אינו עובד, מתקיים מחסכונותיו, וכי סיכויי ההליך טובים, ולכן יש להתחשב בעיקר ב"מבחן אומדן ההוצאות הצפויות". המשיבה התנגדה, בטענה להתנהלות "טורדנית ושיטתית". * **הנמקת ההחלטה:** הרשמת לא השתכנעה מאחר שהמבקש לא הניח תשתית עובדתית או ראייתית מספקת לגבי מצבו הכלכלי, מעבר לאישור זכאות לדמי אבטלה. כמו כן, נרמז כי התנהלות המבקש (כהגדרתה על ידי המשיבה) נלקחה בחשבון. * **חידוש משפטי:** אין חידוש מהותי. ההחלטה מיישמת את הדין הקיים בנוגע לערובות. היא מדגישה את החשיבות של תשתית ראייתית מוצקה להוכחת קשיים כלכליים, ולא מסתפקת בטענות בעל פה. כמו כן, ניתן לראות כאן אינדיקציה לכך שבית המשפט עשוי לשקול את התנהלותו של בעל דין בעת דיון בבקשות הקשורות לערובה. **5. קבלת בקשה להגשת כתב בר"ע מתוקן (סעיף 5, סוף):** * **עקרון משפטי:** הרשמת מורה כי "בקשת רשות הערעור המתוקנת שהוגשה ביום 28.10.2025, בצירוף הנספחים הנזכרים בבקשה, תתקבל למרשם." * **הקשר להליך:** זוהי תוצאה של ההחלטה בסעיף 4, לאפשר את תיקון כתב הערעור. * **חידוש משפטי:** הדגשת הפרוצדורה. המטרה היא לוודא שהמסמכים הרלוונטיים נמצאים בתיק בית המשפט בצורה מסודרת. **6. דחיית בקשה להגיב לתשובת המשיבה (סעיף 11 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** הרשמת דוחה את בקשת המבקש להגיש תגובה לתשובת המשיבה. ההנמקה היא כי "התקנות אינן מקנות זכות להגשת תגובה לתשובה לערעור", אלא אם קיימות נסיבות חריגות. * **הקשר להליך:** המבקש רצה להגיב לטענות שהעלתה המשיבה בתשובתה. * **חידוש משפטי:** אף כאן מדובר ביישום סטנדרטי של סדרי הדין. ההחלטה מציגה גישה מחמירה יחסית, המחייבת הצגת טעם מיוחד וחריג להיתר הגשת תגובה נוספת, מעבר למה שהתקנות מאפשרות במפורש. **7. דחיית בקשה לא מחייבת פירוט (סעיף 12 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** הרשמת דוחה בקשה נוספת של המבקש, הכוללת טענות לגבי פגמים בטיפול בתיק אחר, אך "נעדרת פירוט באשר למספרו של ההליך" ואינה המסגרת הדיונית המתאימה. * **הקשר להליך:** בקשה כללית ולא ברורה. * **חידוש משפטי:** חידוד הצורך בדיוק ובפירוט בבקשות לבית המשפט, וכן החשיבות של פנייה בפורום הנכון. **8. דחיית בקשה להעברת התיק (סעיף 12, סוף):** * **עקרון משפטי:** בקשה זו משתלבת עם דחיית בקשת הפסלות (סעיף 3). כיוון שהרשמת דוחה את בקשת הפסלות, היא גם אינה מעבירה את התיק ל"מותב אחר" (ככל הנראה הכוונה לשופט בכיר יותר או לדיין אחר) לפני מתן החלטה. * **הקשר להליך:** בקשה זו נובעת מבקשת הפסלות. **9. אי-עשיית צו להוצאות (סעיף 13 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** "הרבה לפנים משורת הדין". * **הקשר להליך:** בית המשפט בחר שלא לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים, למרות החלטותיו. * **חידוש משפטי:** שימוש בחריג לכלל. בדרך כלל, בהחלטות הכרעה בבקשות, נפסקים הוצאות. ההחלטה מבהירה כי החלטה זו ניתנה מתוך רצון להימנע מהחמרה נוספת, במיוחד לאור התנהלותו של המבקש. **סיכום:** ההחלטה של הרשמת מורן יהב מתאפיינת ביישום קפדני של הדין והפסיקה הקיימים, תוך הדגשת עקרונות של סדר דיוני, יעילות, ונטל הוכחה על מבקשי סעדים. אין בה החלטות המציגות חידוש משפטי משמעותי, אלא יותר אישור מחודש של כללים מקובלים. * **הדגש העיקרי:** דחיית טענות המבקש בנוגע לפסלות הרשמת, הגבלת אורך בקשת הערעור, ואי-הפחתת סכום הערובה, נובעות כולן מיישום סטנדרטי של דיני סדרי הדין והפסיקה. * **גמישות דיונית:** היעתרות לבקשת תיקון כתב בר"ע (סעיף 4) מציגה את הצד הפרגמטי של ניהול ההליך. * **התנהלות הצדדים:** ניתן לזהות התייחסות, אף אם עקיפה, להתנהלות הצדדים, כפי שמשתקף בדחיית בקשת הפסלות (בהקשר להליך הקודם) ובדחיית בקשת הפחתת הערובה (הטענה להתנהלות טורדנית). * **"לפנים משורת הדין":** ההחלטה שלא לפסוק הוצאות מעידה על נכונות בית המשפט לפעול גם מעבר לנדרש לפי הדין הקבוע, מתוך ראיית התמונה הכוללת.