ע"א 3901/15

תקציר

בערעור מאוחד בפני בית המשפט העליון, ע"א 3901/15 וע"א 4392/15, עסק נחום בסה אביב תעשיות מתכת והפניקס הישראלית חברה לביטוח בע"מ נגד חאלד בשאראת ואחרים, והתמקד בפיצויים בגין תאונת עבודה שנגרמה לבישאראת, תושב השטחים. בשאראת, מסגר שהועסק על ידי נחום בסה אביב תעשיות מתכת, היה מעורב בתקרית במקום העבודה ב-25 במרץ 2009, שהובילה לפציעות קשות, כולל פציעות אורתופדיות והתפרצות סכיזופרניה פרנואידית. בית המשפט ייחס 80% מאחריות התאונה לנחום בסה אביב תעשיות מתכת ו-20% למשיבות מחלבות טרה בע"מ וכלל חברה לביטוח בע"מ, ללא כל אשם תורם מצדו של בשאראת, ולא הוגש ערעור על החלטת אחריות זו. פציעותיו של בשאראת נקבעו כמסתיימות ב-76% נכות כוללת, תוך התחשבות ב-70% נכות נפשית עקב התאונה ו-19% נכות אורתופדית. בית משפט קמא קבע כי אובדן כושר ההשתכרות של בשאראת עומד על 100% לצמיתות, והעמיד את שכרו החודשי לפני התאונה על 5,600 ש"ח ברוטו, מנוכה ב-25% בשל חששות לחוסר יציבות בהתחשב במעמד התושבות שלו ברשות הפלסטינית, ובסופו של דבר פסק לו פיצוי בסך 1,493,750 ש"ח בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, סיוע וכאב וסבל. נחום בסה אביב תעשיות מתכת ערער על הפיצוי, במיוחד בגין אי ניכוי קצבאות רעיוניות של המוסד לביטוח לאומי, וטען כי בשאראת לא ערער על החלטת הביטוח הלאומי שלא להכיר בתביעותיו הנפשיות. עם זאת, בהתבסס על תקדימים כמו פרשות מקורות ושור, קבע בית המשפט כי בשאראת פעל בתום לב בכך שהגיש תחילה לביטוח הלאומי ולאחר מכן בגין עוגמת נפש, ומילא את חובתו להפחית נזקים ללא צורך בסכסוך נוסף עם הביטוח הלאומי. בע"א 4392/15 התקבל ערעורו של בשאראת באופן חלקי, כאשר בית המשפט העליון קבע כי ניכוי של 25% מבסיס שכרו על ידי בית משפט קמא אינו מוצדק בשל העסקתו העקבית ועברו הנקי, מה שהוביל לכיול מחדש של נתוני הפיצויים: 480,000 ₪ בעבר, 788,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים ו-138,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה, מה שהוסיף 354,750 ₪ לפסק הדין. בתוספת 20% שכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ, ודחיית ערעורו של נחום בסה אביב תעשיות מתכת בע"א 3901/15. פסק הדין ניתן סופית ב-1 בפברואר 2016.