ע"פ 5570/01

תקציר

פסק הדין דן בטענתה של המערערת לעיוות דין עקב איחוד הדיונים על כשירותה לעמוד לדין ואחריותה הפלילית. המערערת טענה כי יש להתייחס לסוגיות אלה בנפרד, וטענה כי שילובן השפיע על הגנתה, מה גם שחלק מההליכים התרחשו בהיעדרה. למרות שבית המשפט הכיר בכשירותה לעמוד לדין, הוא ציין כי התנהגותה במהלך ההליכים הייתה סוג של התחזות שמטרתה להשיג יתרון משפטי. בערעור נטען כי ממצאי בית המשפט בנוגע למצבה הנפשי בעת האירוע היו פגומים, בפרט בכל הנוגע להשפעת סטרואידים על התנהלותה. בית המשפט דחה טענות אלה, תוך הדגשת נתונים סטטיסטיים שאינם תומכים בסבירות משמעותית לפסיכוזה משימוש בסטרואידים. עדויות וחוות דעת מומחים נבחנו ובית המשפט הגיע למסקנה כי אין די ראיות כדי לבטל את פסק הדין המקורי של אחריות פלילית. עם זאת, בהתחשב בראיות, הוצע כי המקרה מצדיק עונש מופחת לפי סעיף 300א, המשקף הפרעה נפשית חמורה שאינה פוטרת אותה אך יכולה להקל בעונש. זאת בשל מצבה הרפואי ארוך הטווח והתנהגויותיה המרמזות על בעיה נפשית המשפיעה על מעשיה. התיק הועבר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר דין, תוך התחשבות בשיקולים החדשים שנשקלו, תוך שמירה על הצורך לאזן בין הצדק לבין נסיבותיו של המערער.