ע"פ 494/05

תקציר

ב-15 במאי 2004 הגיעו רסול קובטוב, אחיו רוסטאם ובן דודם זאקיר נרסימוב, יחד עם זכר קובטוב, לביתו של ויקטור ליידרמן בחולון, בתקווה לשכנעו לאפשר לבתו החורגת לפגוש את ראסול. קטטה פרצה לאחר שליידרמן היכה את ראסול, והארבעה הכו אותו קשות וגרמו למותו. הם הואשמו בהריגה ובתקיפה, והודו באשמה באוקטובר 2004. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על רסול, רוסטאם וזאקר שמונה שנות מאסר ופיצוי של 2,000 שקל, ואילו על זכר נגזרו ארבע שנות מאסר ופיצוי של 1,500 שקל. המדינה ערערה על החמרת העונש, בעוד הנאשמים טענו להקלה בעונש. בית המשפט העליון דחה את ערעורי הנאשמים, קיבל את ערעור המדינה והחמיר את העונש ל-11 שנות מאסר לרסול, רוסטאם וזאקר, וחמש וחצי שנים לזכר. השופטים הדגישו את הצורך בתגובה חריפה לאלימות החברתית הגואה וקבעו כי עונשו של בית המשפט המחוזי קל מדי. גזר הדין נועד להעביר מסר מרתיע, המשקף את חומרת האלימות שהובילה למותו של ליידרמן.