ה"פ 1106/04

תקציר

המחלוקת המרכזית במקרה זה נסובה סביב תוקפו של שטר משכנתא שנרשם לטובת בנק הפועלים בע"מ (הבנק) והשלכותיו על זכויותיהם של קריסטין חורש ודוד סדן, בני זוג הידועים בציבור. פסק הדין המקורי, שניתן בשנת 2007, קבע כי שטר המשכנתא בטל, אך הבנק ערער, מה שהוביל לפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2009 שאישר את תוקפו של שטר המשכנתא. עם זאת, פסק הדין של בית המשפט העליון העלה שאלות שעל בית המשפט המחוזי לברר. באופן ספציפי, היא ביקשה הבהרות לגבי העיתוי שבו הפכה דירתם של בני הזוג מנכס עסקי לנכס "משפחתי", וההשלכות על זכויות המבקשים. שופט בית המשפט המחוזי, בפסק דין זה, פותח בכך שהוא מאשר כי לקריסטין יש זכות למחצית מ"הנכסים המשפחתיים" של בני הזוג מאז 1995, על פי פסיקת חלוקת הנכסים. שאלת המפתח נוגעת, אפוא, לעיתוי סיווגה של הדירה כ"נכס משפחתי". מהראיות עולה כי דוד סדן היה בעלים אישי של חלק בקרקע עליה נבנתה הדירה מאז מאי 1996, וככזה רכשה קריסטין זכות במחצית מקרקע זו באותה עת. בינתיים עוגנה זכותו של הבנק על פי שטר המשכנתא בדצמבר 1996. המשמעות היא שזכותה של קריסטין בדירה קודמת לזכות המשכנתא של הבנק. משכך, קובע השופט כי זכותה של קריסטין קודמת לזכותו של הבנק, תוך החלת הוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין. כמו כן, השופטת בוחנת את סוגיית תום הלב, וקובעת כי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שלא חקר את זכויותיה של בת זוגו של דוד – קריסטין – מה גם שהבנק היה מודע למצבו המשפחתי של דוד. קביעה זו מחזקת עוד יותר את קדימות זכויותיה של קריסטין על פני זכויות הבנק. לבסוף, השופטת מתייחסת לסוגיית הדיירות המוגנת, וקובעת כי קריסטין ובנה זכאים לזכויות דיירות מוגנת במחצית הדירה, לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, במידה והבנק יפעל למימוש מחצית חלקו של דוד בדירה. הגנה זו משתרעת גם על מימוש המשכנתא. לסיכום, השופט פוסק לטובת זכויות הבעלות של קריסטין במחצית הדירה ומאשר כי שטר המשכנתא שנרשם על ידי הבנק אינו חל על חלקה. בנוסף, קריסטין ובנה זכאים לזכויות דיירות מוגנות במקרה של מימוש חלקו של דוד. הבנק חויב לשאת בהוצאות המשפט של המבקשים ובשכר טרחת עורך דין.