פש"ר 25399-04-16

תקציר

בית המשפט החליט כי החייב, שהתגרש בשנת 1995 ולא שילם מזונות מאז שנת 1991, יהיה פטור מחובת המזונות שלו למוסד לביטוח לאומי בהליך פשיטת רגל שיזם בכפוף לתשלום של 30,000 ₪. החוב, המסווג כחוב מזונות בעבר, אינו בר הפטר בהליך פשיטת רגל אלא אם בית המשפט הורה במפורש אחרת, דבר שהשופט בחר לעשות, תוך ציון נסיבות חריגות. אלה כוללים את גילו המתקדם של החייב ובריאותו הרופפת, היעדר נכסים משמעותיים והשיהוי הממושך מצד הביטוח הלאומי בפתיחת הליכי הוצאה לפועל לגביית החוב – עיכוב שגרם לחוב לצבור ריבית לאורך השנים והותיר את החייב עם משאבים דלים לפרוע אותו. השופטת הדגישה גם את הצורך של המוסד לביטוח לאומי, כנושה, לפעול בתום לב ובמהירות בגביית חובות, דבר שהמוסד לא עשה במקרה זה. יתר על כן, השופטת טענה כי ניכוי שוטף מקצבת האזרח הוותיק של החייב – גמלת קיום – יגרום נזק מופרז לחייב, בהתחשב בהכנסתו המוגבלת ובמעמדו התלוי. החלטה זו, סיכם השופט, מאזנת בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים תוך הדגשת החשיבות של גביית חובות במועד.