בר"ע 2189/04

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה וקובע כי הזכות לחתום על בקשה לפטור ממס שבח על דירת מגורים שנמכרה היא זכות אישית של החייב, אשר פוקעת עם מותו. זכות זו אינה ניתנת להמחאה או לשעבוד ואינה חלק מהזכויות הניתנות למימוש על ידי כונס נכסים שמונה למכירת הדירה. למרות שבעל הדירה רשאי להסמיך אחרים לחתום על הבקשה בשמו, ייפוי כוח זה הופך לחסר תוקף עם מותו של הבעלים. תכליתו של הפטור ממס שבח – לאפשר למוכר להשתמש בתמורה לרכישת דירת מגורים חלופית – חדלה להתקיים גם עם פטירת המוכר, שכן התמורה תשמש לזיכוי נושי המוכר. במקרה זה היה מעורב כונס נכסים שניסה לחתום על בקשה כזו לאחר מות החייב, על בסיס תניה בהסכם המשכנתא. עם זאת, מאחר שהחייב נפטר לפני מכירת הדירה, לכונס הנכסים לא הייתה סמכות לבקש את הפטור, והערעור על דחיית רשויות המס נדחה. בפסק הדין הודגש כי יש לפעול על פי הליך החקיקה לקבלת החלטות מס שבח, וכי סמכויותיו של כונס הנכסים מוגבלות לאלה של החייב, במיוחד כאשר החייב נפטר.