עב"ל 63705-03-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו המקורי של בית הדין האזורי. המערער לא הוכיח כי יש לסווג את פגיעת הטינטון שלו כ"פגיעה בעבודה". החלטת בית הדין האזורי הייתה מנומקת היטב והתבססה על יסודות עובדתיים ומשפטיים מוצקים. הסוגיה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה האם המערער עמד בדרישות הקבועות בסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, ובפרט לעניין "טנטון קבוע" ו"בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי". בית המשפט מצא כי בירוריו של המערער בסמוך למועד הגשת התביעה העלו חשש לאמיתות טענותיהם. גם הבקשות לטיפול רפואי שהוגשו בסמוך למועד החתימה על טופס התביעה נתפסו כמפוקפקות. זאת ועוד, תוצאות בדיקת האפיון של המערער לא הראו סימני טנטון במהלך הבדיקה. בשל טעמים אלה, לצד קביעותיו הבלתי מתפשרות של בית הדין האזורי בעניין "טנטון קבוע", הגיע בית הדין למסקנה כי המערערת לא עמדה בדרישות החוק להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. משכך, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי אושר.