עע"מ 3435/11

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך קרקעות בשכונת ג'בל מוכבר במזרח ירושלים. המערער, שהחזיק בקרקע המדוברת במשך עשרות שנים ובנה בה בית בשנת 1997 בהיתר כדין, ביקש להכשיר מבנים מסוימים באמצעות ועדת תכנון. הוועדה דרשה מהמערער להוכיח את עניינו במקרקעין באמצעות הליך מקל הקבוע בחוק התכנון והבניה. הליך זה כרוך בהגשת תצהיר, אישור ממנהיגים מקומיים ואישור מהשמאי המחוזי המאשר את מעמד הקרקע. בקשתו של המערער נדחתה על ידי הוועדה בשל היעדר תעודת המודד המחוזי. המערער פתח בעבר במספר הליכים משפטיים להגנה על בעלותו במקרקעין מפני תביעות פינוי, והצליח בהחלטות קודמות של בית המשפט. המחלוקת העיקרית במקרה זה הייתה האם די במכתבים שהגיש המערער מהמודד המחוזי כדי למלא את דרישות ההליך המקל. בית המשפט הגיע למסקנה כי אף שהוועדה המחוזית אינה מוסמכת להכריע בסכסוכי רכוש, הרי שניצחונותיה המשפטיים של המערערת בעבר נגד הפינוי קבעו כי המשיבים אינם יכולים לתבוע את הקרקע הנדונה. כמו כן, בית המשפט מצא כי יש לפרש את מכתבי השמאי המחוזי כעומדים בדרישות ההליך המקל. לפיכך, הערעור התקבל, והמערער הוכר כמי שעמד בהליך המקל. פסק הדין לא התייחס לגופה של תכנית הבנייה של המערערת, והשאיר זאת לדיון הוועדה. המשיבים חויבו לשלם למערער שכר טרחת עורך דין.