תפ"ח 1034/05

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, יחד עם אדם נוסף, של פארס אל-חורטי, אשר רציחתו בוצעה לכאורה כנקמה על רצח אחיו של הנאשם השני, אחמד אבו זיאד. על פי כתב האישום, הנאשם ואחמד תכננו לרצוח את המנוח, אותו חשדו ברצח האח, ולכן הנאשם, שהיה חבר של המנוח, הציע לתווך עבור המנוח ברכישת סם קריסטל במחיר נמוך. במסגרת התוכנית, הסיע הנאשם את המנוח למקום בו נרצח בערב ה-11 בינואר 2005, ואחמד, שהסתתר שם, יחד עם אדם נוסף, ירו במנוח. הנאשם היה חמוש אף הוא וירה לעבר המנוח, ולאחר הירי הסיע את המנוח לתחנת מד"א בלוד, שם מת מפצעיו. הנאשם הכחיש את המיוחס לו והעלה את "הגרסה הדתית" לפיה המנוח נורה על ידי אלמונים הלבושים כיהודים חרדים. על פי גרסה זו, הנאשם אוים בנשק והוצא מרכבו, וכשחזר אליו מצא את המנוח ירוי. הנאשם הסיע את המנוח לתחנת מד"א בניסיון להציל את חייו. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה. בית המשפט קבע, כי הודעותיו של הנאשם במשטרה ובפני המודיע, לפיהן סייע לאחמד לרצוח את המנוח, נאמרו מרצונו החופשי והיו אמת, וכי הנאשם סייע מרצונו לאחמד לרצוח את המנוח, כמשמעותו בסעיף 31 לחוק העונשין. בית המשפט דחה את "הגרסה הדתית" שהעלה הנאשם, שהייתה מלאת סתירות ולא נתמכה בראיות. עוד קבע בית המשפט כי הודעותיהם של הנאשמים במשטרה והמודיע לא נבעו מצעדים פסולים שננקטו על ידי המשטרה או המודיע, וכי חקירותיו של הנאשם נוהלו בהגינות ולא פגעו בזכויות הנאשם. עוד קבע בית המשפט כי הנאשם ידע כי אחמד מתכוון לרצוח את המנוח וסייע לו בכך שהסיע את המנוח לזירת הרצח, וכי מעשיו של הנאשם לאחר האירוע לא הוכיחו כי אינו מעוניין במותו של המנוח.