ע"פ 4038/14

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור, סיכומים משלימים וטיעוני הצדדים, ובסופו של דבר החליט לקבל את הערעור בשל טעות מהותית בגזר הדין. במקרה דנן עסקו המשיבים, שנתפסו תחילה על ידי בית משפט קמא כמי שפעלו קרוב לסף ההגנה העצמית כאשר ירו 14 כדורים לעבר משפחת אבו דהש ופצעו תשעה, בתגובה לאיום שנתפס. חרף שהכיר בכך שהמשיבים נעדרים עבר פלילי והבין את כוונתם להגן על משפחתם, שגה בית המשפט קמא, במיוחד באופן החלת סעיף 300א לחוק העונשין. בית המשפט הדגיש את היעדר ההצדקה להגנה עצמית, את תגובתם המוגזמת של המשיבים שהגיעו עם נשק ללא רישיון חוקי, ואת הימנעותם מבחירה בפעולות הגנה פוגעניות פחות כמו קריאה למשטרה. מעשיהם של המשיבים, שנחשבו מופרזים ובלתי מידתיים, הצדיקו ענישה חמורה יותר כדי להרתיע מפני התנהגות דומה. למרות שהמשיב מס' 1 כבר סיים לרצות את עונשו, נגזרו על שני המשיבים עונשים מוגברים שישקפו את חומרת מעשיהם, תוך התחשבות בהשלכות החברתיות של ההתנהגות הפסולה ובצורך בהרתעה. לפיכך, נגזרו על המשיב מס' 1 13 חודשי מאסר ועל המשיב מס' 2 24 חודשי מאסר, תוך הדגשת הצורך בתוצאות ממשיות לעבירות אלימות של כלי ירייה.