בש"פ 8112/14

תקציר

הערעור לשחרור המערער בערבות נדחה. הפרתו של המערער את תנאי שחרורו פעמיים בתוך תקופה קצרה הייתה לא רק הפרה של תנאי שחרורו אלא גם מטרידה וחמורה במהותה. העבירות כללו הפחדת המתלונן והעמדתו בסכנת חיים. מהותה של חלופת המעצר היא האמון של בית המשפט בנאשם, שכעת נפגע קשות. גם התנהלותו של המערער במהלך הנסיעה המותרת לתל אביב מעידה על זלזול בתנאים שקבע בית המשפט. הוא הפר כמה תנאים, כולל נסיעה עם פקח, נסיעה בדרך הקצרה ביותר ולא עצירות ביניים. יתר על כן, המערער ואחותו שיקרו לגבי מקום הימצאם במהלך ההפרה. בנסיבות אלה, בית המשפט אינו מוצא כי ניתן לסמוך על המערער במידה מספקת כדי לשחררו, גם בתנאים מחמירים יותר. חומרת ההפרות והפרת האמון גוברות על עוצמת הראיות נגדו. בנוסף, נדונה השאלה המשפטית האם על בית המשפט לבחון חלופות פוגעניות פחות במקרים של הפרת תנאי שחרור, אך בסופו של דבר נקבע כי אין צורך להכריע בהן, שכן ההפרות במקרה זה היו כה משמעותיות. הערעור נדחה, שכן לא ניתן עוד להצדיק את שחרורו של המערער בערבות, ללא קשר לפרשנות המשפטית.