ה"פ 47271-10-11

תקציר

פסק דין זה דן בסמכותן המהותית של בתי משפט שונים בישראל לדון בתביעת ילד של בן זוג לשעבר נגד בן זוג של הורהו. התביעה הנדונה עניינה בפיצוי כספי בגין נזקים הנובעים מעבירות מין שביצע המשיב כלפי המבקשת במהלך נישואיו של המשיב לאמו של המבקש. בעוד שהמבקש הגיש תביעה נפרדת בעניין נזקים אלה שטרם נדונה, תביעה זו מבקשת להכריז על העברת דירה על ידי המשיב על שם בתו שלו – המשיבה השנייה – כבטלה. לטענת המבקשת, הדירה הועברה מתוך כוונה למנוע מהם לפעול לעיקול או למימושו כפיצוי על הנזקים האמורים. שאלת הסמכות העניינית נובעת מכך שכיום המבקש אינו נחשב מבחינה משפטית לבן משפחה של המשיב, שכן הקשר ביניהם נותק בעקבות גירושין של המשיב ואמו של המבקש. עם זאת, חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בסכסוכים המתעוררים בתוך המשפחה, לרבות סכסוכים הנוגעים לבן זוג לשעבר ולילדם. שופט בית המשפט המחוזי, יונה אטדגי, פוסק לטובת קבילות התביעה בבית המשפט לענייני משפחה, בקובעו כי ניתן להגדיר את המבקש כ"בן משפחה" לפי סעיף 1(2)(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. זאת, משום שעילת הסכסוך – נזקים הנובעים מעבירות מין – מקורה במערכת היחסים שהתקיימה בין המשיב לבין אמו של המבקש בהיותם בני זוג. יתר על כן, ריכוז סכסוכים מסוג זה בבית המשפט לענייני משפחה מתיישב עם התכלית החקיקתית העומדת מאחורי הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה, שהיא מתן פתרון כולל לסכסוכים בתוך המשפחה. עוד קובע השופט אטדגי כי צו המניעה הארעי שהוצא נגד המשיבים יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה חדשה בבית המשפט לענייני משפחה, על פי הערבויות המפורטות בהחלטה. באחריות המבקש להעמיד מזומן או ערבות בנקאית בסך 5,000 ₪ וערבות צד ג' בסך 5,000 ₪ נוספים.