עת"א 21776-10-13

תקציר

דעת הרוב של השופטים גרשון וסעב דחתה את הבקשה לשחרור מוקדם של אסיר שעבר עבירות פליליות שונות. העותר, תושב הרשות הפלסטינית, נידון ל-18 חודשי מאסר בגין שהייה בלתי חוקית בישראל, גניבת רכב, הפרעה לשוטר, נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. ועדת השחרורים דחתה את בקשת העותר לשחרור מוקדם בשל חומרת עבירותיו, דבר המצביע על מסוכנותו. השופט גרשון הדגיש את חומרת העבירות של העותר, שהצדיקו את החלטת ועדת השחרורים, והדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית במקרים כאלה. השופט סעב הסכים והדגיש את ההבחנה בין תושבי הרשות הפלסטינית המגיעים לעבודה לבין אלה המבצעים עבירות פליליות. לדברי סעב, הוועדה לא שגתה בקביעת מסוכנותו של העותר לציבור, והיעדר הנמקה מפורטת בהחלטה אין משמעותו כי הוועדה התעלמה מהגורמים החיוביים לטובת העותר. השופטת שרון-נתנאל, בחוות דעתה החולקת, סברה כי הוועדה לא שקלה את כל הגורמים הרלוונטיים וכי גילו הצעיר של העותר, היעדר עבר פלילי, חרטה והתנהגות טובה בכלא מצדיקים את שחרורו המוקדם. היא הדגישה כי חומרת העבירות אינה צריכה להיות הבסיס היחיד להחלטת הוועדה וכי ניתן להפחית את מסוכנותו של העותר באמצעות שיקולים אחרים. בסופו של דבר, רוב השופטים הסכימו כי החלטת ועדת השחרורים צריכה לעמוד בעינה, והעתירה לשחרור מוקדם נדחתה.