ת"א 14426-07-15

תקציר

המחוקק יישם נוהל משפט חוזר בתיקים פליליים, אך אין הוראה כזו במשפט האזרחי. לכן, כל החלטה בעניינים אזרחיים מבוססת על פסיקה. מקרה אחד כזה הוא ביטול אפשרי של הכרעה שיפוטית מכרעת בשל קיומה של הונאה, היוצרת התנגשות בין שני ערכי ליבה של מערכת המשפט: עקרון הסופיות והחתירה לאמת. כדי לפתור זאת, ניתן להורות על "משפט חוזר" במקרים אזרחיים שבהם מוצגת הונאה או ראיות חדשות לאחר הכרעת הדין. במקרה ספציפי זה, התובע טען להונאה מצד הנתבע, בטענה כי הוגשו תצהירים כוזבים והוסתרו ראיות. עם זאת, השופט ציין כי טענות אלה מתאימות יותר לערעור, ומרמה היא נסיבה חריגה שלא הוכחה דיה. השופט התייחס גם לסוגיית הראיות החסרות, וציין כי הטענות ופסק הדין שבא בעקבותיהן ככל הנראה לקחו בחשבון את המסמכים החסרים. באשר לראיות החדשות שהציג התובע, קבע השופט כי ניתן היה לגלותן לפני הדיון המקורי בשקידה סבירה. השופט דחה גם את טענות התובע בנוגע לעניינים טכניים כגון אי תשלום אגרות וסמכות הרשם הבכיר. עם זאת, השופט התיר לדחות את בקשת הדחייה, אך הגביל את היקף הדיון למספר הימים שבהם הכלב היה מאושפז. כמו כן הוטל על הנתבעת לתקן פרסום באתר האינטרנט שלה בתוך 15 יום. לבסוף, השופט הורה לנתבע להגיש כתב הגנה לפסק דין מהיר וקבע כי ההוצאות ייקבעו בהתאם לתוצאות ההליך.