ת"א 57003-11-23

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות הגשת כתב התביעה בשתי תביעות נפרדות נגד מספר חברות זרות המשתייכות לאותה קבוצת תאגידים, וחברה ישראלית הנמנית אף היא על קבוצה זו. התובעים ניסו להגיש את התביעה בשתי חזיתות: הראשונה, למשרד עורכי דין ישראלי האמור לייצג את החברות הזרות; שנית, לחברה הישראלית שהוקמה כדי לייצג את ענייני החברות הזרות בישראל. הנתבעים טענו כי השירות אינו תקף שכן משרד עורכי הדין ייצג רק את החברה הישראלית, ולחברה הישראלית לא היה כל קשר לגופים הזרים ולכן לא יכלה לייצגם. השופטת בחנה בהרחבה את המשא ומתן שהוביל לתביעות, את המבנה התאגידי של הנתבעים, את עדויות הצדדים המעורבים ואת המסמכים שחולקו בין התובעים לנתבעים במהלך המשא ומתן. מסקנת פסק הדין היא כי משרד עורכי הדין אכן ייצג את החברות הזרות ולכן השירות למשרד עורכי הדין היה תקף. כמו כן, השופט קבע כי החברה הישראלית אכן ייצגה את הגופים הזרים בענייניהם בישראל וגם התביעה שהוגשה לחברה הישראלית תקפה. לפיכך, שתי שיטות השירות נקבעו כחוקיות, והנתבעים נדרשו להשיב לטענות בתוך 45 יום. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות בסך 15,000 ₪ כל אחד, שישולמו בתוך 30 יום.