ת"א 48946-12-20

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה לדחייה על הסף של העילות הטרום-חוזיות על יסוד שיהוי. זאת, משום שהנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהתובעים התעכבו בהגשת תביעתם בשל חוסר תום לב פרוצדורלי. חלק ניכר מטענת הנתבעים היה כי התובעים ידעו על המידע העומד בבסיס תביעתם שנים לפני שהגישו אותו, אך אין בכך לבדו כדי להצדיק טענת שיהוי, שכן שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות הוא זכותו של התובע. הנתבעים גם לא הוכיחו כי השיהוי של התובעים בהגשת הבקשה היווה ניצול לרעה של הליכי משפט, שכן התנהלות התובעים אינה עולה כדי מצג ברור של ויתור על זכות התביעה. זאת ועוד, טענת הנתבעים כי שתיקת התובעים גרמה להם להרעה בעמדתם לא התקבלה על ידי בית המשפט, שכן היא לא נתמכה בראיות מספיקות. גם הנזק שנגרם לנתבעים, הנובע מכשל הפרויקט, אינו נובע מאיחור התובעים בהגשת התביעה. לבסוף, מכיוון שתביעת התובעים מבוססת על הטעיה, התקשה בית המשפט מבחינה מושגית לקבל את טענת השיהוי כטענת סף. לפיכך, עילות התביעה הטרום-חוזיות יעברו למשפט מלא, והנתבעים חויבו בהוצאות המשפט של התובעים בגין הבקשה, בסך 5,000 ₪.