ע"א 17517-01-18

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת לשון הרע שהגיש משה רווח נגד כרמל שאמה הכהן, בעקבות דברים שאמר שאמה במהלך ישיבת מועצת העיר רמת גן ובפייסבוק, שלטענת רווח מהווים לשון הרע. בית המשפט קמא פסק תחילה לטובתו של רווח, ופסק לו פיצויים בסך 280,000 ₪, החלטה שעליה ערער שאמה. הערעור התמקד בתחולתן של הגנות שונות לפי חוק איסור לשון הרע, ובפרט סעיפים 13(9) ו-15. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של שאמה בעניין הפוסט בפייסבוק ובהחלטה מפוצלת את טענותיו המבוססות על סעיף 13(9) להודעות ישיבת המועצה. שאמה ערער לבית המשפט העליון, שדחה גם הוא את טענותיו הנוגעות לסעיף 13(9). לאחר מכן הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת לבחון האם פרסומיו של שמא נופלים בגדר ההגנות של סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, ובפרט לעניין תום הלב וסבירות הפרסומים. בית המשפט המחוזי קבע, כי רק אמירה אחת, הנוגעת לניסיון המרמה לכאורה של רווח לקבל הנחה בארנונה, נופלת בגדר ההגנות של סעיף 15(2) בשל מערכת היחסים בין שאמה לרווח ותוכן הפרסום. עם זאת, מרבית הודעותיו של שאמה, לרבות אלה הנוגעות לקשריו הפליליים לכאורה של רווח ולזיוף, לא זכו להגנה משום שחרגו מגבולות הסבירות ותום הלב. בית המשפט קבע כי שאמה לא הצליח להפריך את חזקת חוסר תום הלב ולא נקט אמצעים סבירים כדי לאמת את אמיתות דבריו. משכך, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של שאמה בפעם השנייה, ואישר את החלטתו המקורית של בית משפט קמא ואת פסיקת הפיצויים.