המ"ש 7640-10-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש למשפט. על פי הוראות החוק המצוטטות בפסק הדין, לבית המשפט יש סמכות לקבל בקשות למשפט מאוחר, אך רק אם המבקש יכול לספק סיבה מוצדקת לעיכוב ואם דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. במקרה זה, המבקש לא סיפק כל הצדקה להחמיץ את המועד. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הוגשה למבקש כדין הודעת קנס תשלום, כפי שעולה מהדואר הרשום שנשלח לכתובתו של המבקש, אשר סומן "לא נדרש" והוחזר. המבקש לא הביא כל ראיה לכך, ואין די בטענה נגד תוקפו של הליך המסירה כדי להפריך את חזקת המסירה. בית המשפט הפנה למספר פסקי דין קודמים התומכים בחזקת המסירה במקרים אלו, בהם רואים את המבקש כמי שקיבל את המסמך שנשלח אליו, מה גם שהמבקש לא עדכן את כתובתו במרשם האוכלוסין. יתר על כן, המבקש לא הוכיח כי קיום ההרשעה יביא לעיוות דין. לפיכך, הבקשה למשפט נדחית, וההרשעה הקיימת עומדת בעינה. על החלטה זו לא ניתן לערער.