ע"א 68152-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא ההחלטה:** בקשה לצירוף בעל דין (רשות המסים) להליך ערעור, לאחר מתן פסק דין בערכאה קמא. **עובדות רקע מרכזיות:** * הליך ראשוני (ת"א 43792-01-20) עסק במחלוקת על חלוקת פרס כספי בסך 10 מיליון דולר, ששולם על ידי משרד הביטחון למשפחת קוזלי (משיבים 5-7) בגין מציאת גופתו של חייל צה"ל. * המערער (ג'בארין) מימן את ההליכים לקבלת הפרס, וטען לזכאות לחלק מהפרס. * המשיבים 1-4 הם משרד עורכי דין שייצג את משפחת קוזלי. * בית המשפט המחוזי (קמא) קבע שהמערער זכאי ל-25% מסכום הזכייה לאחר ניכוי שכר טרחת עורכי הדין והמס. לפיכך, נקבע כי המערער ושלושת בני משפחת קוזלי זכאים לחלק שווה. * ניתן פסק דין ב-31.1.2025. * המשיבים 1-4 הגישו ערעור (ע"א 81079-03-25). * בעקבות ערעור זה, המערער הגיש ערעור משיב (ע"א 68152-06-25). * במסגרת ערעור המשיב, הגיש המערער בקשה לצירוף רשות המסים כמשיבה 8. **טענת המערער לצירוף רשות המסים:** * קביעת בית המשפט קמא בדבר חלוקה שווה יצרה "עיוות" מכיוון שמשרד הביטחון ניכה מס במקור וייחס את מלוא ניכוי המס למשפחת קוזלי בלבד. * כתוצאה מכך, משפחת קוזלי נהנית מזקיפת ניכוי המס לזכותה, בעוד שהמערער, שחלקו חושב לאחר ניכוי המס, אינו יכול להשתמש בחלקו היחסי בניכוי. * המערער טוען כי מצב זה פוגע בזכותו ומסכל את כוונת בית המשפט קמא ליצירת חלוקה שווה, שכן בפועל משפחת קוזלי מקבלת את חלקה ואת מלוא הטבת המס. * לכן, נוכחות רשות המסים הכרחית כדי לדון בטענת המערער לייחוס רבע מסכום המס שנוכה במקור, ובכך לממש את פסק הדין. **עמדת המשיבים לבקשה:** * **המשיבים 1-4:** * צירוף בעל דין בשלב הערעור הוא צעד חריג. * רשות המסים אינה בעלת דין רלוונטית, שכן אם טענת המערער העיקרית תתקבל (זכאות ל-25% ברוטו), שאלת ניכוי המס תתייתר. * סוגיית חבות המס של המערער היא עניין נפרד בינו לרשות המסים, שיש לבררו בהליכי מס מקובלים. * המערער לא העלה טענה זו בהליך קמא. * **המשיבים 5-7:** * דין הבקשה להידחות על הסף, מאחר שרשות המסים לא הייתה צד להליך בערכאה הדיונית. * **רשות המסים (משיבה 8):** * בית המשפט קמא נעדר סמכות עניינית להכריע בחבות מס, ובוודאי שאין לדון בכך לראשונה בערעור. * הליכים הנוגעים לחבות מס צריכים להתברר במסלולים הייחודיים בדיני המס. * משרד הביטחון פעל כדין בניכוי מס במקור מהמשיבים 5-7. * בקשת המערער לייחס לו חלק מהניכוי היא למעשה בקשת החזר מס, שיש להגישה בהליכים הרלוונטיים בדיני המס. **החלטת הרשם (רון גולדשטיין):** * **דחיית הבקשה.** **נימוקי הדחייה ועקרונות משפטיים:** 1. **הכלל בדבר צירוף בעל דין בשלב הערעור:** * **עקרון:** צירוף בעל דין חדש להליך ערעור הוא חריג, הדורש נסיבות מיוחדות. * **הצדקה:** ערכאת ערעור אינה מיועדת לבחון טענות שלא נבחנו על ידי הערכאה הדיונית, שכן הדבר עלול לפגוע ביעילות ההליך, לפתוח עניינים שכבר הוכרעו ולהוסיף עניינים שלא נדונו. * **מקור:** הלכה פסוקה (מוזכרים פסקי דין רלוונטיים: ע"א 6345/22, רע"א 8565/10, עע"מ 8305/20). * **מבחן משולש (לצירוף בעל דין שלא היה צד להליך קודם):** * האם בעל הדין המבוקש עלול להיפגע ישירות מתוצאות הערעור? * האם ראוי שהכרעת הערעור תכבל את בעל הדין במעשה בית דין? * האם שיקולי יעילות מצדיקים את הצירוף? * (צירוף יותר רק אם התשובה לשלוש השאלות חיובית). 2. **יישום המבחן המשולש על ענייננו:** * **שאלה 1 (פגיעה ישירה):** לא נתקיים. רשות המסים אינה צפויה להיפגע ישירות מתוצאות הערעור, שעניינו חלוקת כספים בין הצדדים הפרטניים לאחר ניכוי מס. * **שאלה 2 (מעשה בית דין):** לא ראוי. הכרעה אזרחית בין הצדדים לא תחייב את רשות המסים בסוגיות חבות וייחוס מס, שצריכות להתברר בהליכים נפרדים. * **שאלה 3 (שיקולי יעילות):** לא נתקיים. היעתרות לבקשה תסרבל את הליך הערעור, תרחיב את יריעת המחלוקת מעבר לנדון בערכאה קמא, ותהפוך את ערכאת הערעור לערכאה דיונית ראשונה בסוגיה מיסויית. 3. **הסוגיה המיסויית כעניין נפרד:** * **עקרון:** טענות הנוגעות לייחוס ניכוי מס במקור הן סוגיה מיסויית מובהקת. * **חידוש/דגש:** יש לברר סוגיות אלו במסגרת ההליכים הייחודיים הקבועים בדיני המס, ולא באופן אגבי במסגרת ערעור אזרחי. * **השלכה:** הפיכת הליך הערעור לבירור סוגיית מס לראשונה, כאשר רשות המסים לא הייתה צד להליך קמא, מהווה ניסיון לעקוף את סדרי הדין המיוחדים. * **סמכות עניינית:** מוזכרת טענת רשות המסים כי בית המשפט קמא נעדר סמכות עניינית להכריע בחבות מס. 4. **היעדר דיון בערכאה קמא:** * **עקרון:** ערכאת הערעור אינה מוסמכת לדון לראשונה בעניינים שלא נדונו בערכאה הדיונית. * **רלוונטיות:** טענת המערער לגבי ייחוס המס לא נדונה בבית המשפט קמא. **השלכות ומשמעויות:** * **הפרדת דינים:** ההחלטה מדגישה את ההפרדה בין דיון אזרחי כללי (חלוקת כספים) לבין דיון מיסויי ספציפי (חבות מס, ניכויים). * **חשיבות סדרי הדין:** מדגישה את חשיבותה של הקפדה על סדרי דין ייחודיים, במיוחד בתחום המס. * **מגבלות ערכאת הערעור:** מחזקת את התפיסה כי ערכאת הערעור אינה "בית משפט לבירור עובדות" או "ערכאה ראשונה" לדיונים חדשים. * **השלכות על המערער:** המערער יצטרך לפעול במסלול המיסויי המתאים (ככל שיש לו עילה) כדי לברר את טענותיו לגבי ניכוי המס, ולא דרך ההליך האזרחי הנדון. * **הוצאות:** הוטלו הוצאות על המערער לטובת המשיבים, כחלק מההליך המשפטי. **לסיכום,** ההחלטה דוחה את בקשת המערער לצירוף רשות המסים, תוך ביסוס הדחייה על עקרונות יסוד בדיני סדר דין אזרחי, ובפרט על המעמד החריג של צירוף בעל דין להליך ערעור. הדגש העיקרי הוא על כך שסוגיות מיסוייות מהותיות, לרבות ייחוס ניכוי מס, צריכות להתברר במסגרת ההליכים הייעודיים בדיני המס, ולא כעניין אגבי או ראשוני במסגרת ערעור אזרחי.