LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"פ 35049-07-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך35049-07-25
📂
סוג הליךרע"פ
📅
תאריך27 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיניב בן חיים נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםחאלד כבוב

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **מבוא** החלטה זו של בית המשפט העליון (כב' השופט חאלד כבוב) דנה בבקשת רשות ערעור (רע"פ) ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום. בקשת הרשות לערער הוגשה על ידי הנאשם, יניב בן חיים, לאחר שנדחה ערעורו על גזר הדין, ולפני כן הורשע על פי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב והסעת תושב זר שלא כדין. **עילות לבקשת רשות הערעור ודחייתן** הבקשה לערעור התבססה על שתי טענות מרכזיות: 1. **חזרה מהודאה:** המבקש טען כי הודאתו לא ניתנה מרצונו החופשי, אלא מתוך לחץ של סניגורו ובית המשפט, ומתוך רצון לשתף פעולה בהליך. כמו כן, טען כי הביע אי-הודאה באשמה עוד טרם מתן גזר הדין. 2. **עונש:** המבקש עתר להמרת עונש המאסר שהוטל עליו (28 חודשי מאסר בפועל) למאסר מותנה בעבודות שירות, תוך התחשבות במצבו הנפשי, הצורך לטפל בילדיו, והמלצות שירות המבחן. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, הן מבחינת העיקרון של התערבות מצומצמת ב"גלגול שלישי", והן לגופו של עניין. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הגבלת ההתערבות ב'גלגול שלישי'**: בית המשפט העליון שב והדגיש את הכלל לפיו התערבותו במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" מוגבלת למקרים חריגים בלבד, כגון הצורך להכריע בשאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין או לאי-צדק חמור. בענייננו, בית המשפט קבע כי טענות המבקש הן "טענות ערעוריות במהותן, הנטועות בדלת אמות עניינו הפרטני, בלבד", ולכן אין מקום להתערבות. 2. **הליך חזרה מהודאה (סעיף 153 לחסד"פ)**: * **בסיס משפטי**: בית המשפט התייחס לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לבית המשפט להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו, "מנימוקים מיוחדים שיירשמו". * **עילות מרכזיות**: נמנו שלוש עילות מרכזיות שהוכרו בפסיקה לצורך התרה כזו: פגם ברצון החופשי, כשל בייצוג המשפטי, ורצון כן בחשיפת האמת העובדתית. * **נטל ההוכחה**: הודגש כי הנטל להוכיח את התקיימות העילות הללו מוטל על הנאשם, ובענייננו, נטל זה לא הורם. בית המשפט המחוזי קבע כראוי כי "לא די בטענות בעלמא". * **חשיבות עיתוי הבקשה**: נקודה מרכזית בפסק הדין היא חשיבות עיתוי הגשת הבקשה לחזרה מהודאה. ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר יותר (לאחר גזר דין או בשלב הערעור), "ידו של בית המשפט תהיה 'קפוצה' הרבה יותר", בשל החשש שהבקשה נובעת משיקולים טקטיים ולא מרצון כן להוכיח את חפותו. * **"הבעת אי-הודאה"**: בית המשפט דחה את טענת המבקש כי ניתן לראות בהתבטאויותיו בפני בית משפט השלום או שירות המבחן כ"חזרה מהודיה" בטרם מתן גזר הדין. נפסק כי ללא הגשת בקשה מפורשת בזמן אמת, לא ניתן להעלות טענה זו בדיעבד, והיא מעוררת ספק לגבי מניעיו של הנאשם. * **כשל בייצוג**: בית המשפט המחוזי (וכב' השופט כבוב אימץ את קביעתו) קבע כי טענת כשל בייצוג לא הוכחה. נפסק כי המלצת סניגור להודות והערכתו כי הדבר יוביל לעונש מקל אינם עולים כדי כשל בייצוג, אלא אם מדובר בהתנהלות חריגה של הסניגור. כמו כן, אי-צירוף עמדת הסניגור הקודם לבקשה מהווה חסר. 3. **קביעת עונש**: * **מתחם העונש**: בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הולם, ובתוך המתחם, שקל את הודאת המבקש, נסיבותיו האישיות, מצבו הנפשי, והרשעותיו הקודמות. עונשו של המבקש נקבע בתחתית המתחם. * **אי-חריגה ממדיניות ענישה**: בית המשפט העליון קבע כי לא הוכח שהעונש שהוטל חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הראויה או הנוהגת, באופן שמצדיק התערבות ב"גלגול שלישי". * **שיקולים שכבר נשקלו**: בית המשפט העליון הדגיש כי הנסיבות שפורטו בבקשה (מצב נפשי, צורך בטיפול בילדים, המלצת שירות המבחן) כבר נשקלו על ידי בית משפט השלום בעת מתן גזר הדין, והן שימשו לקביעת העונש בתחתית המתחם. 4. **החידוש בעניין המינוי המאוחר של סניגור**: מעניין לציין כי בבקשה עצמה, המבקש הופיע ללא סניגור. רק לאחר הגשת הבקשה, ונוכח מצבו הבריאותי והכלכלי, מינה בית המשפט העליון סניגור ציבורי. הדבר מדגיש את דאגתו של בית המשפט להבטחת ייצוג הולם, גם בשלב בקשת רשות ערעור, כאשר עשוי להתעורר חשש לפגיעה בזכויות הנאשם. עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי המינוי לא הביע כל עמדה באשר לסיכויי הבקשה. **סיכום** פסק הדין מדגיש את השמרנות השיפוטית בהתערבות ב"גלגול שלישי", ואת החשיבות המכרעת שבית המשפט מייחס לעיתוי הגשת בקשות לחזרה מהודאה. הוא מאשר את הקושי המוגבר להרשות חזרה מהודאה לאחר גזר דין, ומחייב את הנאשם להציג טענות מוצקות ומבוססות, ולא להסתפק בטענות כלליות. כמו כן, פסק הדין מאשר את הפרקטיקה של בית המשפט לשקול נסיבותיו האישיות של הנאשם במסגרת מתחם העונש, אך אינו מתיר חזרה מהחלטות הערכאות הקודמות ללא עילה משפטית מוצקה.

חקיקה מקושרת

חוק הכניסה לישראלחוק העונשיןחוק סדר הדין הפלילי

רע"פ 35049-07-25 יניב בן חיים נ. מדינת ישראל, עליון (27.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית