ע"פ 6001/12

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את טענות המערער בשאלות המהימנות הנוגעות למעשים המגונים שבוצעו בשתי מתלוננות ולהטרדה מינית של שלוש מתלוננות. בית המשפט בחן את שיקול הדעת שהפעיל בית משפט קמא בבואו להתמודד עם טענות הנוגעות לממצאים ולמהימנות, ומצא כי בית משפט קמא היה ער לקשיים בגרסאות שהציגו המתלוננים וטיפל בהם כראוי. בית המשפט שקל גם את נסיבות גביית העדויות ומצא כי קביעותיו של בית משפט קמא לא התבססו רק על עדויות התלמידים, אלא גם על ראיות נוספות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי בית משפט קמא התייחס כראוי לטענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה. באשר להרשעתו של המערער במעשה מגונה והטרדה מינית, הסכים בית המשפט עם קביעותיו המשפטיות של בית משפט קמא וקבע כי מדובר במעשים פליליים בעליל. עם זאת, בעניינה של המתלוננת ד' לא הושלמה החקירה הנגדית, דבר שהשפיע על משקל עדותה. לפיכך, זוכה המערער מאשמת הטרדה מינית כלפי המתלוננת ד' בלבד. בית המשפט דן גם בגזר הדין והסכים כי החלטת בית משפט קמא מאוזנת היטב, אך החליט להקל בעונש לאור הזיכוי באחד האישומים. לבסוף, הדגיש בית המשפט את חומרת מעשיו של המערער, שהתרחשו במוסד חינוכי, והדגיש כי הגבול בין מעשים פליליים לבין מעשים פסולים מבחינה מוסרית נחצה במקרה זה. הערעור התקבל בחלקו, ועונשו של המערער הופחת ל-9 חודשי מאסר.