ת"צ 40456-06-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשתו של קצב ובמקום זאת לאפשר את בקשתו של ליבוביץ לייצג את הקבוצה. הסיבה לכך היא ששתי הבקשות נוגעות לאותה קבוצת אנשים - תושבי תל אביב שנגבו מהם דמי חניה מופרזים ולא ניתנה להם הנחת התושב לה הם זכאים. בעוד קצב ניסה להבדיל בין הקבוצות בטענה כי בקשתם נוגעת לכלי רכב ש"זוהו באופן מלא ונכון", בית המשפט מצא כי שאלת הזיהוי אינה רלוונטית. יתר על כן, שתי הבקשות ביקשו את אותו סעד של השבה בגין אגרות שנגבו ביתר, וסוגיית הליבה הייתה חיוב היתר, שנטען כראוי בבקשתו של ליבוביץ. הבקשה של קצב נגעה רק לשני מקרים של חניונים שבהם מעורבת מערכת התשלומים 'פנגו', ולכן היא נראית טריוויאלית כשבוחנים אותה לצד בקשתו של ליבוביץ'. המבקשים לא הביאו ראיות מספקות לכשל מערכתי לאורך כל שרשרת החיוב, ונמצא כי פנגו היא רק פלטפורמת תשלומים, המשמשת צינור להעברת כספים לאחוזות החוף, שהיו אחראיות על איתור תושבים והחלת הנחות. בית המשפט הדגיש כי בקשות לתביעות ייצוגיות צריכות להיתמך בראיות מספיקות, ובמקרה זה קצב לא עמד בנטל זה. בנוסף, קצב לא עמד בדרישה לבדוק אם הוגשה בקשה דומה בטרם הגיש בקשה משלו, השוקלת כנגד בקשתו. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לדחות את בקשתו של קצב לטובת בקשת ליבוביץ הקודמת, שנמצאה כבקשה רצינית ומבוססת יותר, ותייצג את האינטרסים של הקבוצה באופן היעיל ביותר. לכן, למען היעילות וכדי למנוע הגשה בלתי פוסקת של בקשות עוקבות, החליט בית המשפט למחוק את בקשתו של קצב מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.