ע"פ 1506/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו, שהרשיע את המערער בתקיפה משותפת ובגרימת נזק. הערעור נדחה. בהחלטת בית משפט קמא נקבע כי טענתו של המערער כי לא היה מעורב בתקיפה אינה משכנעת וכי גרסתו לאירועים לוקה בחוסר אמינות. נסיבות האירוע, בו תקפו המערער ואחיו את המתלונן וגרמו נזק לרכבו, פורטו בכתב האישום. דחייתו של בית משפט קמא את הגנת המערער ופרשנותה לחומר הראיות התקבלו. המערער טען כי יש לשקול תסקיר מבחן, וטען כי העבירות הן תוצאה של הטרדת המתלונן וכי הוא קורבן. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, שכללו תקיפה אלימה של המתלונן ופגיעה ברכוש. צוין כי נטילת החוק לידיים אינה מקובלת, והאינטרס הציבורי במקרה זה גובר על נסיבותיו האישיות של המערער. בית המשפט התייחס גם לטענות המערער בדבר צדק והגנות זוטות ומצא אותן חסרות בסיס. גם קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא נתמכו. למרות שתסקיר מבחן חיובי המליץ להימנע מהרשעה, בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי ואת חומרת העבירות, שכללו תקיפה פיזית של המתלונן ופגיעה ברכוש. צוין כי תפקידו של שירות המבחן הוא לסייע לבית המשפט והמלצותיו צריכות להיות נתונות לשיקול דעת שיפוטי. גזר דינו של בית משפט קמא נחשב ראוי וצודק, והוביל למסקנה כי הערעור אינו ראוי. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית משפט קמא התקבל.