רע"פ 6349/17

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת רשות הערעור במקרה זה אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים למקרים חריגים. המבקש לא הציג שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה ציבורית רחבה מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים המעורבים. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא עיוות דין מהותי או עוול שנגרם למבקש, שכן העניין הנדון נחשב לעניין פרטי. בכל הנוגע לחומרת העונש, המבקש לא הוכיח חריגה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. העונש המוטל על המבקש עולה בקנה אחד עם המדיניות ואינו מצדיק התערבות. נסיבות המקרה, לרבות מצבו הרפואי-נפשי של המבקש ותנאי המאסר, נלקחו בחשבון על ידי הערכאות הקודמות. בנוסף, טענת המבקש בדבר הפעלת המאסר המותנה אינה מוצדקת שכן המבקש ביצע את המעשים בתוך תקופת המבחן. בית המשפט אף מוצא לנכון להורות על צבירת עונשים, במיוחד בהתחשב בעבירות החוזרות ונשנות של המבקש תוך ידיעה על עונש המאסר המותנה הקיים. חומרת מעשיו של המבקש מצביעה על כך שעונשים קודמים לא היו יעילים בהרתיעתו מביצוע עבירות נוספות. כתוצאה מכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי העונש צודק ומאוזן ואינו רואה עילה להתערב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.