ע"פ 10053/03
פסק-דין עליון
תקציר
המערער הורשע בעבירות חמורות, לרבות חבלה בכוונה והפרת הוראה כדין, שדינו ארבע וחצי שנות מאסר. על חומרת העונש הוגש ערעור, אך בית המשפט לערעורים לא מצא עילה להתערב, בהתחשב בחומרת העבירות. ניסיונו של המערער לשלוט ולהכתיב את אורח חייה של חברתו, שהוביל לאיסור מגע בהוראת בית המשפט, ותקפתו האלימה כלפיה בעקבותיו, העידו על חוסר מודעות מטריד ועל סכנה מתמשכת לקורבן. בית המשפט הכיר בחשש הגובר מתרבות הסכינים ומהצורך בהגנה חברתית, והדגיש כי מי שנוקט אלימות וסכינים כדי ליישב סכסוכים ראוי למאסר ממושך. ללא כל סימן למודעותו או חרטה של המערער, ובהתחשב במצבו הנפשי המתמשך של הקורבן, נדחה הערעור, וגזר הדין המקורי נותר על כנו. זה שולח מסר ברור על חוסר המקובלות של התנהגות אלימה כזו בחברה מתורבתת.
ע"פ 10053/03 דפארו בלאיי נ' מדינת ישראל, עליון (6.7.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.