ת"צ 16417-11-15

תקציר

כנגד המשיב הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בעניין השבת אגרות בית משפט שנגבו שלא כדין. המבקש טען כי המשיב לא השיב הוצאות משפט כמתחייב מתקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), התשכ"ח-1968. המשיב הגיש הודעת פיטורין, לפיה החזר כספי מחייב החלטה שיפוטית, אך הם הנהיגו הליך להחזר חלקי במקרים המתאימים. המבקש קיבל את הודעת הפיטורים וביקש מהמשיבה שכר טרחה ושכר טרחה עבור בא כוחו. לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית המשפט כי המשיב ישלם למבקש 3,000 ₪ כגמול ו-30,000 ₪ כשכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה על בסיס מספר שיקולים, ובהם שיקולי תשומות (זמן, משאבים, מורכבות), שיקולי תפוקה (תועלת לקבוצה) ושיקולי הנחיה לציבור. בית המשפט מצא כי הליכים דומים התנהלו בעבר, דבר המערער את טענת המבקש כי בקשתו תרמה לבירור המצב המשפטי. זאת ועוד, בית המשפט לא השתכנע מטענת המבקש בדבר התועלת לקבוצה, שכן המשיב הציג נתונים מהימנים יותר. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שבקשתו של המבקש עשויה להוביל את המשיב ליישם נוהל חדש להחזר אגרות בבתי הדין השרעיים. למרות הודעת הפיטורים של המשיב, הבקשה לאישור נדחתה, ונפסק למבקש 3,000 ₪ שכר טרחה ו-30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.