פש"ר 1739/02

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לטובת הצעתה של קבוצת שמלצר לרכוש את מניות השליטה בחברת פויכטוונגר תעשיות בע"מ על פני הצעת קבוצת אייזנברג. פסק הדין התבסס על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט הכיר באופיו הדינמי של תהליך ההבראה ומצא כי סביר שהמנהל המיוחד ישנה את עמדתו ויתאים את מתווה המכירות על בסיס תובנות חדשות שנצברו עם הזמן. שנית, החריגה של קבוצת אייזנברג ממתווה המכירות המוסכם יצרה מורכבויות מיותרות, והם לא יכלו ליהנות מעמימות זו. שלישית, הנחותיו הכלכליות של המנהל המיוחד, לרבות הפוטנציאל של החברה לחזור לרווחיות העבר, היו סבירות והעדיפו את הצעתו של שמלצר. יתר על כן, בית הדין כיבד את העדפת רוב הנושים והעובדים להצעתו של שמלצר, במיוחד לאור האמון בין שמלצר לעובדים, והשביתה הפוטנציאלית המאיימת על ידי האחרונים. בית המשפט הדגיש כי תפקידו אינו להחליף את שיקול הדעת של הנושים אלא בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענות בדבר מתווה המכירה והרחקתה האפשרית של חברה בת מאשכול החברות העומדות לרכישה, שכן אלה כבר אושרו כדין. ההחלטה התקבלה בכפוף לשינויים והסכמות שהושגו במהלך הדיונים, והצדדים קיבלו הודעה על פסק הדין, ללא צו להוצאות.