ת"א 50558-01-20

תקציר

התובע, אשר רכש מהנתבע רכב תמורת 158,253 ש"ח, ביקש להחזיר את הרכב ולחייב את הנתבע בסך של 118,787 ש"ח לאחר שחווה תקלות חוזרות וחמורות במנוע הרכב אשר סיכנו את חייו והצריכו תיקונים חריגים. תקלות המנוע החלו כשנתיים וחצי לאחר רכישת הרכב, ולמרות ביקורים מרובים במוסך המורשה במשך תקופה של כשנה, הבעיה לא נפתרה. בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה לפי חוק המכר, והורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 80,000 ₪. סכום זה כלל 55,000 ₪ לשווי הרכב, שיופקדו בנאמנות עורך דינו של התובע עד להשבת הרכב לנתבע, ו-25,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש. כמו כן חויב הנתבע לשלם את שכר טרחת התובע והוצאותיו. השופט קבע כי שווי הרכב ייקבע החל ממועד פסק הדין, ולא ממועד הגשת התביעה, שכן התובע המשיך להשתמש ברכב גם לאחר הגשת התביעה. השופטת דחתה גם את תביעת התובע לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה בשל חוסר ראיות, והוצאות גישור, שכן לבית הדין לא היה מספיק מידע כדי לקבוע מדוע הגישור נכשל.