ת"צ 55278-03-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ת"צ 55278-03-18, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים רלוונטיים, בהתבסס על הנתונים המסופקים בלבד: **רקע כללי ומבוא לדיון** ההחלטה עוסקת בבקשה של המשיבה (חברת תעופה) להגשת ראיות נוספות, הכוללות דוגמאות של פניות לקוחות ותשובותיהן, לאחר שכבר הסתיים שלב שמיעת הראיות בבקשת אישור לתובענה ייצוגית. בקשת האישור עצמה הוגשה במרץ 2018, וטענת המבקשת (התובעת) היא שהמשיבה לא פעלה בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, ולכן נוסעיה לא קיבלו את הסיוע והפיצוי המגיעים להם. המשיבה, מצידה, כפרה בטענות וטענה שפעלה על פי החוק. **ההליך המשפטי עד כה** * **החלטת בית המשפט קמא (השופטת בדימוס שטמר):** דחתה את בקשת האישור בנימוק של עקרון ייחוד העילה (ניתן לתבוע רק מכוח עילות בחוק שירותי תעופה) ואי-תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק. * **ערעור והחזרת התיק:** הערעור התקבל בחלקו, והתיק הושב לבית המשפט המחוזי. * **שלב ההוכחות:** לאחר מספר דחיות, נשמעו העדים בנובמבר 2025, והתיק נקבע להגשת סיכומים. **ניתוח הבקשה לצירוף ראיות וההתנגדות לה** **טענות המשיבה (המבקשת בבקשה):** 1. **סתירת טענת המבקשת:** הראיות החדשות נועדו לסתור את טענת המבקשת שהמשיבה אינה מכירה באופן שיטתי את הדין הישראלי. 2. **התנהלות עקבית:** המשיבה טוענת שהיא פועלת על פי חוק שירותי תעופה ומפצה נוסעים זכאים, כפי שעלה גם מקדם משפט קודם. 3. **התייחסות לשאלות בית המשפט:** הבקשה נובעת משאלות שהועלו לגבי זכאות לפיצוי במקרים של תקלה טכנית או רישום יתר, במהלך עדות נציגת המשיבה. 4. **היתר הגשת ראיות באיחור:** נטען כי ניתן לצרף ראיות גם לאחר שלב הסיכומים, בנסיבות מתאימות, במיוחד בהליך ייצוגי שעלולות להיות לו השלכות דרמטיות. 5. **נחיצות הראיות:** הראיות נחוצות לחקר האמת, במיוחד לאור שאלות בית המשפט. 6. **היעדר שיהוי:** הבקשה הוגשה לאחר עיון בפרוטוקול ההוכחות. 7. **היעדר נזק למבקשת:** המבקשת תוכל להתייחס לראיות בהמשך, והנזק, אם קיים, מצומצם בהליך מקדמי. **טענות המבקשת (המתנגדת לבקשה):** 1. **בחירה מודעת שלא לצרף ראיות:** המשיבה ידעה על הראיות הללו כבר לפני 7 שנים (בעת הגשת התשובה לבקשת האישור) ובחרה במכוון שלא לצרפן. 2. **"מקצה שיפורים" פסול:** הבקשה מהווה ניסיון לעריכת "מקצה שיפורים" לאחר שהבינה את נקודות התורפה בעדותה. 3. **חוסר נחיצות וחשיבות:** גם אם המשיבה פיצתה לקוחות מעת לעת, אין בכך כדי להוכיח כי היא מכבדת את הדין הישראלי באופן שיטתי. 4. **עדויות לא מהימנות:** התצהיר התומך בבקשה אינו של נציג רלוונטי לתקופה, ומדובר בעדות שמיעה. 5. **נזק כבד למבקשת:** המשיבה אינה טסה לישראל מזה 4 שנים, מה שמקשה על איתור ראיות לסתור את הראיות החדשות. 6. **עיכוב וסיבוך ההליך:** קבלת הבקשה תחייב דיון הוכחות נוסף ותעכב הכרעה בתיק ישן. **דיון והכרעה של בית המשפט** בית המשפט בחן את הבקשה לאור אמות המידה שנקבעו בפסיקה בנוגע להגשת ראיות באיחור, ובפרט בהליכי תובענות ייצוגיות. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו בהחלטה:** 1. **חובת הגשת מלוא הראיות:** * **חוק תובענות ייצוגיות:** בקשה לאישור תוגש כבקשה בכתב, ועליה לכלול את כלל הראיות והתצהירים. * **תקנות תובענות ייצוגיות:** תצהיר שלא צורף לבקשה במקור, לא יצורף אלא ברשות בית המשפט. 2. **שיקול דעת בית המשפט להגשת ראיות מאוחרות:** * בית המשפט מחזיק בשיקול דעת, אך הוא ייעשה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, בדומה לתיקון כתבי טענות. 3. **"מקצה שיפורים" אסור:** * ההלכה המרכזית היא שאין לאפשר "מקצה שיפורים" לבקשת אישור או תשובה שהוגשו בחופזה ללא שקידה ראויה, או להוספת עובדות שניתן היה להעלות מלכתחילה. (ע"א 1850/19 מריה לרנר). 4. **אמות המידה לבחינת בקשה לצירוף ראיות באיחור:** * **נחיצות הראיות:** מידת חשיבותן לבירור המחלוקת. * **מידת השיהוי והצדקתו:** האם הוגשה באיחור, והאם יש הצדקה לכך. * **מידת הפגיעה ביריב:** האם ייגרם נזק לצד השני. * **הכבדה על ניהול ההליך:** האם סיבוך או עיכוב. * **תום לב המבקש:** האם פעל בתום לב. * **"ראיות זהב":** אם מדובר בראיה מהותית שעלולה לשנות את תוצאת התיק. **החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה:** בית המשפט דחה את בקשת המשיבה, ונימק זאת במספר נקודות עיקריות: 1. **בחירה מודעת שלא לצרף ראיות:** המשיבה ידעה על הראיות הללו, בחרה במכוון שלא לצרפן בשלב הגשת כתבי הטענות, וכעת מבקשת להגישן לאחר שמיעת הראיות, על מנת לתת מענה לסוגיות שעלו בחקירת נציגתה. 2. **סיום שלב הראיות:** אין לראות בכך "מקצה שיפורים" או הזדמנות להשלים ראיות לאחר שמיעת העדים וחקירותיהם. הדבר חמור שבעתיים בהליך ייצוגי. 3. **שיהוי:** לא ניתן לטעון שהבקשה הוגשה ללא שיהוי, במיוחד לאור העובדה שהמבקשת כבר העלתה טענה על אותו חוסר ראייתי בשלב מוקדם. 4. **סיבוך ועיכוב ההליך:** קבלת הבקשה הייתה מסרבלת ומעכבת את ההליך, שכן ייתכן שהיה צורך בשמיעת העדה פעם נוספת, והדבר היה עלול לגרום לעיכוב בהכרעה בתיק המתנהל כבר 8 שנים. 5. **נחיצות הראיות:** בית המשפט קבע כי לא מדובר בראיות שנחיצותן כה ממשית ומשמעותית שתגבר על השיקולים האחרים, במיוחד לאור העובדה שהמשיבה עצמה לא סברה שיש חשיבות יתרה לראיות אלו לאורך ההליך. 6. **השלכות ההכרעה:** בית המשפט ציין כי אף אם הבקשה תאושר, מדובר בהליך מקדמי, וכל הראיות יוכלו להיות מוגשות בהליך העיקרי. **חידושים או דגשים משפטיים בהחלטה:** * **החשיבות של סיום שלב הראיות:** ההחלטה מדגישה את הסופיות של שלב הראיות, במיוחד לאחר חקירת העדים. הגשת ראיות חדשות לאחר מכן, ללא הצדקה חזקה במיוחד, עלולה להיחשב כניסיון "לתקן" את הופעת הנתבעים בחקירה. * **חומרת העובדה שהראיות היו ידועות:** הנקודה המרכזית בדחיית הבקשה היא שהראיות היו ידועות למשיבה מלכתחילה והיא בחרה במכוון שלא לצרפן. זה מחליש משמעותית את טענת "נחיצות" או "התגלות חדשה". * **יישום עקרונות של הליך ייצוגי:** בית המשפט משלב את העקרונות הכלליים של הגשת ראיות בהליך אזרחי עם הדגשים הייחודיים של הליך תובענה ייצוגית, כגון ההשלכות הפוטנציאליות הדרמטיות של אישור הבקשה והחשיבות של ניהול יעיל של הליך מקדמי זה. * **אי-היענות לבקשה לאור "הצפה" אפשרית:** אם הראיות היו מתקבלות, הדבר היה עלול להוביל לדיונים נוספים, ובכך להכביד על ההליך שכבר התארך. **סיכום** בית המשפט המחוזי קיבל החלטה ברורה לדחות את בקשת המשיבה להגשת ראיות נוספות לאחר סיום שלב ההוכחות. נימוקי הדחייה מתמקדים בעיקר בכך שהראיות היו ידועות למשיבה מלכתחילה, היא בחרה שלא לצרפן במודע, והגשתן בשלב מאוחר זה היוותה ניסיון "לשפר" את עמדתה לאחר שהבינה את נקודות התורפה בעדותה. בית המשפט הדגיש את חשיבות סופיות שלב הראיות, את הצורך בשקידה ראויה בעת הגשת הבקשה, ואת ההשלכות של עיכוב וסיבוך ההליך, במיוחד בהקשר של תובענה ייצוגית. ההחלטה מדגימה את המגמה המצמצמת של בתי המשפט לאפשר הגשת ראיות באיחור, אלא אם קיימות נסיבות חריגות ומוצדקות ביותר.