ת"א 1047/04

תקציר

פסק הדין המדובר דוחה בקשה לפסול שופט מלנהל משפט. הרחקת עורך דין מהאולם במהלך הדיונים על ידי השופט, בשל התנהגותו המשבשת של האחרון, אינה מעידה על חשש למשוא פנים מצד השופט. גם החלטת השופט לקבוע דיון לשמיעת עדותו המקדמית של מחבל רצחני היא לגיטימית, ומתייחסת לחששות התביעה משחרורו האפשרי של המחבל ולתסכול מעדותו. בית המשפט מדגיש כי הוצאתו של עורך הדין מהאולם נבעה מהתנהגותו הפסולה ואין לה כל קשר למוצאו הערבי, כפי שנטען על ידי המבקשים. טענות המבקשים בדבר מצג שווא של בית המשפט בתגובתו לתלונה, נדחות אף הן, ומתוארות כניסיון להציג את בית המשפט באור שלילי ותוך הפגנת זלזול קיצוני. השופט מדגיש את החריגות שבפסילת שופט וקובע כי תחושות מורת הרוח של המבקשים אינן מצדיקות את פסילת השופט, במיוחד כאשר טענות המבקשים אינן מבוססות על נתונים אובייקטיביים. ככלל, בקשת הפסילה נתפסת כניסיון לעכב את הדיון או להימנע מניהולו כליל, והמבקשים סופגים ביקורת על יחסם המזלזל והפוגעני כלפי בית המשפט. ההחלטה מסתיימת בדחיית הבקשה, והמבקשים נדרשים לשלם שכר טרחת עורך דין.