ת"א 63826-01-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת לשון הרע שהגישו שלושה תובעים נגד נתבע בגין 33 פרסומים המופיעים בקבוצות פייסבוק. התובעים הם אנשי ציבור בקהילה המקומית: איילת זילברשטיין היא דירקטורית מתנדבת בחברה יזמית, יהודה אלבוים הוא ראש המועצה ויו"ר החברה היזמית, וגיל עד ארד הוא חבר מועצה ומנהל מתנדב של החברה היזמית. הנאשם, נרדי מילר, הוא גם חבר מועצת הקהילה ומנכ"ל לשעבר של החברה היזמית. הנושאים העיקריים בפרסומים שלפנינו נוגעים לשלושה נושאים: הרשות לפצל את חלקה של הבת, שכר בכירי המועצה והנהלת החברה היזמית. בית המשפט מצא כי כמחצית מהפרסומים מהווים לשון הרע שכן הם משפילים את התובעים, משפילים אותם בגין מעשים המיוחסים להם ופוגעים בהם בתפקידם. רבים מהפרסומים ייחסו לתובעים שחיתות ושקרים, וחלק מהפרסומים אף תקפו את דמויותיהם. למרות שחלק מהפרסומים הביעו ביקורת על התנהלות התובעים בתפקידיהם הציבוריים, הם נכתבו לצד פרסומים מכפישים אחרים, מה שיצר מסע לשון הרע ממושך. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הפרסומים ייחסו להם כזבים ושחיתות, וכי הנתבע לא הוכיח את אמיתות טענותיו או כי פעל בתום לב. עוד קבע בית המשפט כי חלק מהפרסומים אינם מהווים לשון הרע בכללותה, שכן הם רק מתחו ביקורת על תפקוד התובעים, אם כי בחריפות. באשר לתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת נגד התובעים בגין שלושה פרסומים, קבע בית המשפט כי אין בהם משום לשון הרע ולכן דחה את התביעה שכנגד. הנאשם חויב לפצות את אלבוים 35,000 ש"ח, את ארד 8,000 ש"ח ואת זילברשטיין 3,000 ש"ח. הנתבע יכסה גם את הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪.