ת"א 18144-01-19

תקציר

הנתבעים לא עמדו בתנאים המפורטים בהסכם ההלוואה שנערך בינם לבין התובעים. משכך, זכותם של התובעים לבטל את ההסכם כדין, שכן הנתבעים לא קיבלו היתרי בנייה בתוך פרק הזמן שנקבע בחוזה. כמו כן, ניסו הנתבעים להגדיל את מספר יחידות הדיור בפרויקט, בניגוד להוראות הסכם התמ"א. טענת התובעים כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא רשמו משכנתא לטובתם על חלקת משנה שנוספה לנכס לא התקבלה, שכן בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי הדבר מותנה בהצמדת זכויות הבנייה לנכס. עם זאת, נמצא כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא יידעו את התובעים על נסיבות שאיימו על ביצוע הפרויקט, קרי, חוסר יציבות פיננסית של החברה וביטול הפרויקט על ידי שוכרי הנכס. בית המשפט קיבל את תביעת התובעים לפירעון מלוא סכום ההלוואה בצירוף ריבית, בסך 1,373,653 ₪, שתישא בה ביחד ולחוד הנתבעים. בנוסף, בית המשפט פסק על מעמדם של הנתבעים בחברה והרים את מסך התאגיד, תוך הטלת אחריות אישית על חובות החברה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי הנתבעים 2 ו-3 היו בעלים משותפים של החברה עד ליום 11.9.2016, ולאחר מכן הפך נאשם 2 לבעלים יחיד, ואילו נאשם 3 המשיך לכהן כמנהל בכיר. בית המשפט אף מצא את שני הנתבעים אחראים באופן אישי לחובות החברה בשל הפרת חובת תום הלב והתנהגות המרמה שלהם, כהגדרתה בפקודת הנזיקין. לבסוף חויבו הנאשמים לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, בסך 75 אלף שקל, בנוסף להחזר ההלוואה בתוספת ריבית.