בש"פ 3835/23

תקציר

המערער בתיק זה הואשם בשורה של עבירות מין בקטינים, וערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד לשלול ממנו חלופת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. החלטת הערכאה הנמוכה התבססה על מסוכנותו של המערער, כפי שעולה מכתב האישום ובתסקיר שירות המבחן, ובהיעדר חלופות מתאימות. המערער טען כי היה על בית המשפט המחוזי להורות על תסקיר משלים ולשקול את נקודות המבט של המפקחים המוצעים. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, והסכימה עם הערכאה הנמוכה יותר באשר למסוכנותו של המערער לציבור ולחוסר ההתאמה של חלופות. חומרת האישומים נגד המערער, לרבות אונס ומעשה סדום, יחד עם הערכת שירות המבחן את אישיותו ואת פוטנציאל המסוכנות, הביאו את בית המשפט למסקנה כי יש צורך במעצר. שופט הערעור הדגיש כי כתב האישום עצמו מקים עילת מעצר סטטוטורית, כאשר החלופות הן חריגות. לאור זאת, בית המשפט לא ראה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ואישר את צו המעצר. פסק דין זה מחזק את חשיבות ההגנה על החברה מפני אנשים מסוכנים ואת הרף הגבוה לאלטרנטיבות במקרים של עבירות מין חמורות בקטינים.