ע"פ 4521/09

תקציר

המערער הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שנה, פסילה מנהיגה למשך 18 שנים וקנס של 50,000 ₪ או 36 חודשי מאסר. הערעור מערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. באשר להרשעה טען המערער כי שגה בית משפט קמא בהסתמכו על חוות דעת שגויה של בוחן תנועה משטרתי, וכי חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה מעוררת ספק סביר. עם זאת, בית המשפט מצא את חוות דעתו של הבודק נתמכת בראיות אובייקטיביות ובעד אמין, ולכן הערעור על ההרשעה נדחה. בסוגיית גזר הדין מצא בית המשפט כי בית משפט קמא טעה בפרשנות התקדים בעניין העונש על גרימת מוות ברשלנות. פסק הדין הקודם לא הורה להטיל עונש מקסימלי או קרוב למקסימום, אלא ציין כי יש לכלול את המאסר בפועל ככלל, למעט חריגים. עניינו של המערער לא כלל רשלנות קיצונית או שורה ארוכה של הרשעות קודמות בעבירות תנועה. בהתחשב ברקורד הנהיגה הנקי של המערערת, מצבה הנפשי והשפעת התאונה על משפחתה, החליט בית המשפט להקל בעונש. עונש המאסר הופחת לשישה חודשים, והקנס בוטל, בעוד יתרת העונש נותרה ללא שינוי.