ת"א 26430-09-13

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הבעלות על חלקת אדמה בגבעת שמואל. התובעים, נרימאן ואלברט כהנים, טוענים כי אביהם המנוח, נורלה כהנים, רכש את הקרקע מדוד חכימיאן בשנות השבעים וקיבל ייפוי כוח בלתי חוזר להוכחת הרכישה. הנתבעים, בני משפחתו ויורשיו של חכימיאן, מכחישים את הרכישה וטוענים כי ייפוי הכוח הוא מסמך שליחות בלבד. השופט בוחן בהרחבה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. היא מקבלת את טענת התובעים כי ייפוי הכוח מהווה ראיית רכישה תקפה, הנתמכת בעדותו של עזיז, שותף ישיר בעסקה, וכן בעסקאות דומות נוספות שביצע חכימיאן עם חברי הקהילה באיראן. השופט משוכנע כי גרסת התובעים לאירועים סבירה יותר מזו של הנתבעים, מה גם שהאחרונים לא הציגו כל גרסה עובדתית או ראיה פוזיטיבית שתתמוך בטענותיהם. בנוסף, דנה השופטת בהסכם השותפות שנחתם בין חכימיאן לאחיו בשנת 1960, אשר לטענת הנתבעים מעניק להם קדימות על פני זכות התובעים. עם זאת, השופטת קובעת כי ההסכם אינו אוסר מכירה וכי התובעים לא היו מודעים לו בעת ביצוע העסקה. לפיכך, זכויות הנתבעים אינן עולות על אלה של התובעים. בנוסף, מתייחסת השופטת להסכם הפשרה שהושג בין אחיו של חכימיאן לבין היורשים בשנת 2013, וטוענת כי הוא אינו משפיע על טענות התובעים, שקדמו להסכם. לסיכום, השופט פוסק לטובת התובעים, מאפשר להם לרשום את המקרקעין על שמם, ומורה לנתבעים לשאת בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורכי הדין.