ע"פ 117/81

תקציר

חמישה מערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות של שוד וערערו לבית המשפט העליון. ההרשעות התבססו בעיקר על עדותו של עד מפתח, מרדכי מרום, שקיבל והפיץ סחורה גנובה. בית המשפט העליון נאלץ לשקול מחדש את עדותו בשל סתירות בין הודעותיו של מרום במשטרה לבין עדותו בבית המשפט. בית המשפט קבע כי למרות שמהימנותו של העד מוטלת בספק, שופטי הרוב צודקים בקבלת עדותו בבית המשפט כאמת. ראיות נוספות תמכו אף הן בהרשעת המערערים. עם זאת, ההנחה כי המערערים היו מעורבים בשוד על בסיס החזקה תכופה של רכוש גנוב לא יכלה להתקיים עבור ויטו כלפון בשניים ממעשי השוד. הרשעתו באירועים אלה שונתה לקבלת רכוש גנוב. השופטים דחו את הערעורים על ההרשעה, אך מצאו עילה להקלה בעונשו של כלפון. החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, תוך שינוי קל בעונשו של כלפון. בית המשפט העליון קבע כי ערעורם של חמשת המערערים נדחה, למעט כלפון, שהרשעתו שונתה בנוגע לשני מעשי שוד. גם העונשים שהטיל בית המשפט המחוזי אושרו, למעט עונשו של כלפון, שהופחת מעט.